אנדומטריוזיס
15.03.2021
נכתב ע"י עמותת מדעת וקהילת אנדומטריוזיס ישראל (ע"ר)
מהו אנדומטריוזיס?
אנדמטריוזיס היא מחלה כרונית המושפעת משינויים הורמונליים החלים על רירית הרחם במהלך המחזור החודשי, אך אינה מוגבלת לזמן הווסת בלבד. המחזור החודשי מאופיין בשינויים הורמונליים שגורמים לשינויים בשכבה הפנימית של הרחם הנקראת גם רירית הרחם או אנדומטריום (Endometrium). זאת הולכת ונבנית בשבועיים הראשונים של המחזור, על מנת לקלוט הריון אם תתקיים הפריה של ביצית. במידה שלא התקיימה הפריה, השינויים ההורמונליים יגרמו לרירית להתנוון ולנשור, וזהו דימום הווסת, שאחריו יתחיל מחזור חדש ובנייה מחודשת של הרירית.
בעוד שמקומה הטבעי של רירית הרחם הוא בתוך הרחם, אצל כ-10% מהנשים והנערות ישנם נגעים דמויי רקמת רירית הרחם גם במקומות נוספים, בעיקר על השחלות, על החצוצרות, על דופנות האגן, על שלפוחית השתן ועל המעי הגס. במקרים חריגים, נגעים אלה מופיעים אפילו באיברים מרוחקים יותר, כדוגמת הכליות, הכבד, הטחול, הסרעפת, הריאות והמוח.
הנגעים הללו נבנים ונהרסים בהתאם לשינויים ברמות ההורמונים, כפי שקורה לרירית הרחם שבתוך הרחם, אולם בניגוד לרירית שיכולה להיפלט בדימום הווסת, נגעי האנדומטריוזיס נשארים כלואים בבטן ובאגן. אלו גורמים לציסטות (כיסי נוזל) ולהידבקויות בין איברים, העלולות לפגום בתפקוד האיברים שעליהם הם יושבים ולגרום לכאבים קשים.
נשים רבות חשות כאבים והתכווצויות בזמן הווסת. אולם, נשים עם אנדומטריוזיס מדווחות על כאבים קשים במיוחד באזור האגן לאורך כל החודש, המתגברים לעתים סביב ימי הווסת, ועל כאבים בזמן קיום יחסי מין או אחריהם. נשים רבות חוות כאבים או קשיים ביציאות, במיוחד אם נגעי רירית הרחם מתיישבים על שלפוחית השתן ועל המעי הגס. עוצמת הכאב אינה נמצאת בקורלציה לחומרת המחלה מבחינת היקף ההתפשטות ואופי הנגעים. הדימום הווסתי עלול להיות כבד, ויכולים להופיע דימומים בין הווסתות. כשליש עד חצי מהחולות עלולות לסבול מירידה בפוריות, למשל כאשר הנגעים חוסמים את החצוצרה ומונעים מפגש בין זרע וביצית, או במצב של פגיעה ישירה בשחלות כתוצאה מיצירת ציסטות גדולות בתוכן. ציסטות כאלה נקראות אנדומטריומות או "ציסטות שוקולד" (על שם הנוזל החום והסמיך שמאפיין אותן).
תסמיני המחלה עלולים לפגוע פגיעה ניכרת באיכות החיים, ובכלל זה במישור החברתי, הבין-אישי, הזוגי והמיני. חלק מהנשים אף מתקשות לנהל אורח חיים עצמאי ולכלכל את עצמן.
מה גורם לאנדומטריוזיס?
ישנן כמה השערות בנוגע לגורמים לאנדומטריוזיס, אך נותרה כברת דרך ארוכה עד להבנת הסיבות למחלה ולהבדלים בין ההסתמנות במטופלות שונות.
- סביר להניח שאנדומטריוזיס קשורה בגורמים גנטיים, מכיוון שניתן למצוא מקרים של אנדומטריוזיס בקרובות משפחה. עם זאת, לא זוהו גנים ספציפיים שגורמים למחלה.
- התאוריה שרווחה עד סוף המאה ה-20 הייתה של "זרימה הפוכה" – כלומר: בעוד שרוב הדימום הווסתי יוצא מהגוף דרך הנרתיק, חלק קטן מהרקמה שנשרה מוצא את דרכו אל החצוצרות ומשם לחלל הבטן. ייתכן כי זהו המקור לנגעים שמתמקמים באיברים אחרים. אולם, תאוריה זו לבדה לא יכולה להסביר את התפתחות המחלה, מאחר שאצל מרבית הנשים ניתן למצוא נוזל וסת באגן בזמן המחזור ואילו רק כ-10% יפתחו את המחלה.
- לפי השערות אחרות, מקורם של נגעי האנדומטריוזיס הוא תאי רירית הרחם שנדדו אל איברים אחרים באגן במהלך ההתפתחות העוברית. בדומה, ישנן השערות שתאים במערכת המין הופכים לתאי רירית הרחם מסיבה שאינה ידועה. התאוריה העדכנית בנושא, אף שאינה מלאה עדיין, קושרת את שתי ההשערות האלה, וכך מסבירה גם מדוע לפעמים נתקלים במחלה בקרב גברים ואף בקרב עובּרות נקבות.
- אחד מתפקידי מערכת החיסון הוא לוודא שכל תא נמצא במקומו הנכון ושהתאים אינם נודדים מאיבר לאיבר. מאחר שאנדומטריוזיס נגרמת בגלל תאים שאינם נמצאים במקומם, ייתכן שהגורם לתופעה נעוץ באי יכולת מערכת החיסון לפנותם. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שאנדומטריוזיס מאופיינת בפעילות דלקתית מוגברת במערכת הרבייה.
איך מאבחנים אנדומטריוזיס?
המחלה קשה לאבחון, ולכן קבלת האבחנה מתעכבת בממוצע כ- 10-7 שנים מהופעת התסמינים. על פי רוב, לשם האבחון יש צורך בניתוח שבו מוחדר אל האגן סיב אופטי דק, המאפשר צילום באיכות גבוהה ונטילת דגימה (ביופסיה), ואף הסרה ניתוחית של נגעי המחלה. אחד הגורמים לאיחור באבחנה הוא מודעות נמוכה בקרב המטופלות ואף בקרב הרופאים. נוספים על כך הטאבו החברתי שקשור לווסת ולשיח לגביה וכן היחס הספקני לעיתים מצד רופאים כלפי תלונות של נשים, במיוחד לגבי כאב (ולא רק במחלה זו, כפי שידוע, למשל, ממחקרים בנושא התקפי לב בנשים). נשים הסובלות מהמחלה עוברות מסכת בדיקות ארוכה שעל פי רוב אינה קשורה לאנדומטריוזיס ולא מקדמת את האבחנה, במשך שנים רבות.
איך אפשר לטפל באנדומטריוזיס?
כיום לא מוכרת דרך למנוע הופעת אנדומטריוזיס, ולא ניתן לרפא את המחלה.
מרבית הטיפולים כוללים משככי כאבים וכן טיפולים הורמונליים שתפקידם למנוע בנייה של רקמת רירית הרחם, הן ברחם עצמו והן מחוצה לו.
טיפול הקו הראשון הוא נטילת גלולות למניעת הריון, המונעות את השינויים ההורמונליים של המחזור החודשי. טיפול נוסף כולל תרופות המייצרות מצב כימי זמני של אל-וסת (בדומה לגיל המעבר), על מנת להפחית את היקף המחלה. במקרים שטיפולים אלו לא היטיבו את התסמינים, וישנה פגיעה משמעותית באיכות החיים, קיימת אפשרות לנתח ולהסיר את הנגעים שמחוץ לרחם, אך טיפול זה אינו מונע היווצרות נגעים חדשים בהמשך. קיימים גם ניתוחים חדשניים, שאינם מכוונים להפחתת עומס המחלה, אלא לטיפול בסימפטומים – באמצעות נטרול העצבים המובילים תחושת כאב מהבטן והאגן. הקו הטיפולי האחרון הוא כריתה של הרחם, של החצוצרות ושל השחלות, אך גם טיפול זה אינו מבטיח עצירה מלאה של המחלה ומניעת התפתחות נגעים מחוץ לרחם.
לסיכום, אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית ומגבילה, אשר אין לה טיפול יעיל. חשוב להעלות את המודעות של הסובלות והרופאים/ות לאפשרות של המחלה, על מנת לקצר את זמן האבחון ולהתחיל לטפל מוקדם ככל האפשר על מנת להביא להקלה, ולו חלקית.
מקורות לקריאה נוספת:
[1] Endometriosis – אתר Mayo Clinic
[2] ESHRE guideline for the diagnosis and treatment of endometriosis
[3] What causes endometriosis?
[5] Rahmioglu, N., Nyholt, D. R., Morris, A. P., Missmer, S. A., Montgomery, G. W., & Zondervan, K. T. (2014). Genetic variants underlying risk of endometriosis: insights from meta-analysis of eight genome-wide association and replication datasets. Human reproduction update, 20(5), 702-716. (קישור למאמר)
[6] Macer, M. L., & Taylor, H. S. (2012). Endometriosis and infertility: a review of the pathogenesis and treatment of endometriosis-associated infertility. Obstetrics and Gynecology Clinics, 39(4), 535-549. (קישור למאמר)
[7] Eisenberg, V. H., Weil, C., Chodick, G., & Shalev, V. (2018). Epidemiology of endometriosis: a large population‐based database study from a healthcare provider with 2 million members. BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology, 125(1), 55-62. (קישור למאמר)
[8] The Yentl Syndrome – אתר The New England Journal of Medicine
[9] Norman, A. (2018). Ask Me about My Uterus: A Quest to Make Doctors Believe in Women's Pain. Bold Type Books.