כמה עובדות עסיסיות על הכבד

19.4.2021
  1. אנטומיה: הכבד, כפי שמשתמע משמו, הוא האיבר הפנימי הכבד ביותר והבלוטה הגדולה בגוף. משקל הכבד באדם בוגר הוא כ-1.5 קילוגרם (עם שונות גבוהה באוכלוסיה). הכבד ממוקם בחלק הימני העליון של הבטן, ממש מתחת לסרעפת ומימין לקיבה.
    פעילות: סינון הדם מתבצע בזכות המבנה היחודי הפנימי של הכבד. דם עשיר בחומרי מזון מגיע מורידי מערכת העיכול לוריד השער (האחראי ל-70% מהדם הנכנס לכבד)  ודם עשיר בחמצן דרך עורק הכבד. הדם העשיר במזון (המגיע מוריד השער) וחמצן (מעורק הכבד) נשפכים לחללים בשם סינוסואידים וחומרי המזון והחמצן מפעפעים לתוך תאי הכבד. הדם מתנקז חזרה לוריד מרכזי ויוצא אל הלב. תאי הכבד מפרישים מרה שמתנקזת לצינורות המרה ומשם יוצאת אל כיס המרה והמעי. [1]
  2. הכבד הוא איבר חיוני התומך בפעילותו באיברים רבים אחרים. תפקידי הכבד העיקריים כוללים:
    • עיבוד של חלבונים, שומנים ופחמימות, ויצור של חומרים מאבני הבניין שמגיעות מהמעי (בצורת חומרי מזון דרך וריד השער). בין חומרים אלה ניתן למצוא חלבונים שונים, פקטורי קרישה וחומרים  המשפיעים על התגובה החיסונית. [2]
    • פירוק חומרים רעילים כמו אמוניה לאוריאה, והרחקת חיידקים ותאי דם.
      הכבד גם מפרק תרופות המגיעות מהמעי בתהליך המכונה "אפקט המעבר הראשון". ישנן תרופות ‏המתפרקות ביעילות רבה כל כך שיש לתת מנה גבוהה משמעותית במתן דרך הפה או לבחור בצורת מתן ‏אחרת.‏ [3]
    • ייצור נוזל המרה (רבע ליטר עד ליטר ביום), המסייע בעיכול שומנים ובהרחקת תוצרי פירוק כמו כולסטרול, תרופות, רעלים,  חומרים לא אורגנים כמו אבץ וכספית, וצבעי מרה (בילירובין).
    • ייצור תאי דם בעובר, במיוחד בחלקו הראשון של ההריון.
    • אגירת ויטמינים, ברזל וחומרי מזון כמו סוכרים ושומנים ושחרורם לדם בעת הצורך. [1,4]
  3. בשל מיקומו ופעילותו הענפה, הכבד חשוף למחלות רבות שיכולות להיגרם כתוצאה מחשיפה לכמויות גדולות של רעלנים במזון (כמו אלכוהול או מזון שרוף) [5] או בסביבה, חיידקים, וירוסים והפרעות מטבוליות. התפתחות מחלת כבד יכולה להיות איטית או מהירה ובחלק מהמקרים היא ברת מניעה. שמירה על אורח חיים בריא, חיסונים כנגד וירוסים הפוגעים בכבד, תזונה מאוזנת והימנעות מצריכת אלכוהול וסמים אחרים עוזרים בהגנה על בריאות הכבד.
  4. שחמת: השחמת היא מחלה כרונית בה רקמת הכבד מתחלפת ברקמת צלקת, ותפקוד הכבד נפגע. היא יכולה לנבוע מכבד שומני (ראו סעיף הבא), אלכוהוליזם, הרעלה, הפטיטיס ויראלית כרונית וחסימה בדרכי המרה. הכבד מצטמק וכתוצאה מכך יש עלייה בלחץ הדם במערכת שער הכבד, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן), והופעת דליות בוושט. יחד עם הפגיעה בתפקודי הקרישה כתוצאה מהפגיעה בתפקוד הכבד, עולה הסיכון לדימומים קשים. פעילות בחסר של הכבד גורמת להצטברות אמוניה שיוצאת לזרם הדם וגורמת לפגיעה בתפקוד המוחי. תסמינים נוספים של שחמת כוללים: בצקת, שינויים במחזור השינה, קשיים מוטורים, וכמובן צהבת (שינוי העור ולובן העין לגוון צהבהב) בעקבות העלייה בריכוז הבילירובין בדם ושקיעתו ברקמות. [4] הצהבת גם מגרדת: בילירובין גורם לתחושת גירוד חזקה בעור, דבר הגורם סבל רב למטופלים. [5]
  5. כבד שומני: כבד שומני הוא מצב כרוני שלרוב אינו מלווה בתסמינים (פרט לעייפות וכאב קל באזור הכבד לעיתים) שעלול להתפתח כתוצאה מצריכת אלכוהול,על רקע תסמונת מטבולית או על ידי גורמים אחרים. סוכרת מלווה בכבד שומני לעיתים קרובות, לאור מעורבות הכבד במאזן הסוכר בגוף. כבד שומני שלא כתוצאה מצריכת אלכוהול מצוי ב25-30% מהאוכלוסיה הבוגרת. [6] כ90-100% מצרכני האלכוהול הכבדים (מעל 2 מנות אלכוהול ליום) הם בעלי כבד שומני [7]. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר במצב הפיך. הפסקת צריכת אלכוהול [8], פעילות גופנית, שינוי תזונתי בליווי גורם מקצועי, וייצוב רמות הסוכר בדם יכולים להביא לשיפור במצב הכבד ואפילו להחלמה מלאה. [9]
  6. נגיפי הפטיטיס: נגיפים התוקפים את הכבד יכולים גם הם לגרום למחלה דלקתית בכבד (צהבת), שיכולה להיות קצרה יחסית וחולפת, או לחילופין כרונית, עם תסמינים ארוכי טווח. הנגיפים הפוגעים בכבד מסומנים באותיות A עד E.
    נגיפי הפטיטיס A ו-E גורמים לרוב למחלה חולפת. הנגיף מופרש בצואה, כך שניתן להדבק בו ממזון או מים מזוהמים, אי שמירה על הגיינה ופרקטיקות מיניות מסויימות. הפטיטיס A עשוי להיות מסוכן במיוחד לקשישים, והפטיטיס E מסוכן לנשים בהריון. הפטיטיס A ניתן למניעה בחיסון הניתן בישראל החל מגיל שנה וחצי. [4, 10-12]
    נגיפי הפטיטיס B, C ו-D מעלים את הסיכון לסרטן הכבד, ומדבקים במעבר בנוזלי גוף, כאשר הפטיטיס B יכול לשרוד מחוץ לגוף גם שבוע, והדבקה עלולה להתרחש גם ממגע בריריות. תקופת הדגירה של הנגיף יכולה להימשך עד חצי שנה, ולמרות שבמבוגרים רוב הסיכויים (90%) הם להחלמה ספונטנית, עד 90% מהתינוקות ועד 50% מהנדבקים בילדות מפתחים זיהום כבד כרוני. [4,13] בישראל ניתנת מנת חיסון ראשונה לאחר הלידה, ושתי מנות בהמשך (חודש וחצי שנה). [14]
    הפטיטיס D הוא נגיף נלווה להפטיטיס B וצריך את נוכחותו על מנת להדביק. [4]
    הפטיטיס C גורם למרבית מקרי דלקת הכבד הנגיפית. לרוב שלב המחלה החריפה קל יותר מאשר בהפטיטיס B, אך קיים סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן ודלקת כבד כרוניים בהמשך. למרות שכיום טרם פותח חיסון נגד נגיף הפטיטיס C, במידה והמחלה מתגלה בזמן, טיפול של 8-16 שבועות בתרופות אנטי-נגיפיות יכול לרפא זיהום בנגיף. [15-16]

יום הכבד הבינלאומי

מקורות:

  1. Thibodeau, G. A. & Patton, K. T. Anatomy and physiology. (Mosby Elsevier, 2006).
  2. Local control of the immune response in the liver – Knolle – 2000 – Immunological Reviews – Wiley Online Library. Available at: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1034/j.1600-0528.2002.017408.x. (Accessed: 24th March 2021)
  3. מזרחי, י. המדריך השלם לפרמקולוגיה. (יוזמות הייליגר (1989) בע"מ, 2005).
  4. Suzanne C. Smeltzer, Brenda G. Bare, Janice L. Hinkle, K. H. C. Brunner & Suddarth’s Textbook of Medical-Surgical Nursing. (Lippincott Williams & Wilkins, 2008).
  5. Bassari, R. & Koea, J. B. Jaundice associated pruritis: A review of pathophysiology and treatment. World J. Gastroenterol. 21, 1404–1413 (2015).
  6. Bellentani, S. The epidemiology of non-alcoholic fatty liver disease. Liver Int. 37, 81–84 (2017).
  7. Basra, S. & Anand, B. S. Definition, epidemiology and magnitude of alcoholic hepatitis. World J. Hepatol. 3, 108–113 (2011).
  8. Bedogni, G. et al. Incidence and natural course of fatty liver in the general population: The Dionysos study. Hepatology 46, 1387–1391 (2007).
  9. Marchesini, G. et al. EASL-EASD-EASO Clinical Practice Guidelines for the management of non-alcoholic fatty liver disease. J. Hepatol. 64, 1388–1402 (2016).
  10. Hepatitis E. World Health Organization (2020). Available at: https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/hepatitis-e. (Accessed: 31st March 2021)
  11. Hepatitis A. World Health Organization (2020). Available at: https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/hepatitis-a. (Accessed: 31st March 2021)
  12. חיסון צהבת A – מדעת. Available at: https://www.midaat.org.il/vaccine/hep-a/. (Accessed: 31st March 2021)
  13. Hepatitis B. World Health Organization (2020). Available at: https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/hepatitis-b. (Accessed: 31st March 2021)
  14. מאיר, מ. הפטיטיס B . אתר חיסונים – החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים Available at: https://www.chisunim.co.il/the-israeli-society-for-pediatric-infectious-diseases/routine-vaccines/hepatitis-b/. (Accessed: 31st March 2021)
  15. Hepatitis C. World Health Organization (2020). Available at: https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/hepatitis-c. (Accessed: 31st March 2021)
  16. Pol, S. & Parlati, L. Treatment of hepatitis C: the use of the new pangenotypic direct-acting antivirals in “special populations”. Liver Int. 38, 28–33 (2018).