פרכוסי חום

פרכוסי חום הם פרכוסים הקשורים לעלייה בחום הגוף בתינוקות ובילדים. פרכוסי חום מופיעים בדרך כלל בילדים בין גיל 6 חודשים ל-5 שנים והם שכיחים ביותר בפעוטות בגיל 18-12 חודשים. אחד מכל 20 ילדים יסבול מפרכוס חום אחד לפחות, ומעל לשליש מהילדים יסבלו מפרכוסים נוספים. גורמי סיכון לפרכוסי חום הם חום לעתים קרובות, והיסטוריה של פרכוסי חום במשפחה הקרובה. הסיכון לפרכוסי חום נוספים גבוה יותר אם פרכוס החום הראשון הופיע בגיל צעיר (עד 18 חודשים), אם הפרכוס מופיע זמן קצר לאחר תחילת החום או כאשר החום נמוך יחסית. פרכוס אשר נמשך זמן רב אינו גורם סיכון להופעת פרכוסים נוספים.

פרכוסי חום ילוו לרוב בחום מעל 38 מעלות צלזיוס ויופיעו ביום הראשון או השני לתחילת החום. הם מתבטאים לרוב בנוקשות של גוף הילד, באבדן הכרה ובהתכווצויות בלתי רצונית של הגפיים. חלק מהילדים עלולים לאבד שליטה על הסוגרים, לגלגל את עיניהם לאחור, להקיא או להפריש קצף מהפה. בדרך כלל פרכוסי חום נמשכים פחות מ-15 דקות ולרוב לא יותר מדקה או שתיים, אם כי ההתקף יכול להימשך גם רק כמה שניות.

תצורה פחות שכיחה של התופעה היא פרכוסי חום מורכבים, שהם פרכוסים המופיעים ב-2 מכל 10 מקרים ויש להם אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: הופעת הרעידות רק בחלק מהגוף; משך זמן העולה על 15 דקות; פרכוסים חוזרים במהלך אותה מחלה.

בפרכוסי חום פשוטים הסיכון המשמעותי ביותר פציעה, נפילה או חנק (בשל אוכל, קיא או רוק בפה). כדי למנוע פגיעה, יש להניח את הילד על משטח מוגן (על הרצפה או על הארץ), הרחק מרהיטים ומחפצים חדים, ולא להחזיק את הילד או להגביל את תנועתו. למניעת חנק, צריך להשכיב את הילד על הצד או על הבטן כאשר ראשו פונה הצדה וככל האפשר להוציא כל דבר שנמצא בפיו. אין להכניס משהו לפיו של הילד בעת פרכוס, מחשש לחסימת דרכי הנשימה. כדאי לבדוק בשעון כדי לעקוב אחרי משך ההתקף. אם הפרכוס נמשך מעל 5 דקות יש לפנות לעזרה רפואית. בסיום ההתקף, על הילד להיבדק על ידי רופא כדי לבדוק את מקור הפרכוס. בדיקה זו חשובה בעיקר אם הילד מראה סימפטומים של צוואר נוקשה, עייפות כללית קיצונית או הקאה מרובה.

כדי לאבחן פרכוסי חום הרופאים עשויים לבצע בדיקות שונות כדי לשלול פרכוסים הנובעים מגורם אחר, למשל – דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) או התייבשות. ילד הסובל מפרכוסי חום לרוב אינו זקוק לאשפוז. אם הפרכוס ארוך או מלווה בזיהום חריף, או אם מקור הזיהום אינו ידוע, ייתכן שהרופא ימליץ על אשפוז או השגחה.

בניגוד לפרכוסי חום פשוטים, פרכוסי חום מורכבים מחייבים המשך מעקב נוירולוגי.

אין עדות שהתקפים קצרים גורמים לנזק מוחי. מחקרים רחבי היקף מצאו כי פרכוסי חום אינם פוגעים ביכולות האקדמיות ובהתנהגות. ילדים הסובלים מפרכוסי חום אינם נחשבים אפילפטיים, כיוון שאפילפסיה מאופיינת בהופעת התקפים ללא חום. ילדים הסובלים משיתוק מוחין, מפיגור בהתפתחות או מבעיות נוירולוגיות אחרות עלולים להיות בסיכון מוגבר לפיתוח אפילפסיה. לרוב פרכוסי החום נעלמים לאחר גיל 5-6 שנים ואינם חוזרים.

כיצד ניתן למנוע פרכוסי חום?

כאשר הילד סובל מחום ניתן להשתמש בתרופות להורדת חום על מנת להקל עליו, אולם אין מחקרים אשר מראים כי זה מוריד את הסיכון לפרכוסי חום. שימוש בתרופות נוגדות פרכוסים אינו מומלץ כי יעילותן בפרכוסי חום מוטלת בספק וכן יש להן תופעות לוואי אפשריות.

במקרים של פרכוסי חום תדירים או ארוכים הרופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי כגון diazepam (ואליום), אך כמובן שכל טיפול דורש תיאום עם הרופא המטפל.

מקורות וקריאה נוספת

1. על פרכוסי חום באתר ה-NHS
2. על פרכוסי חום ב-A.D.A.M. Medical Encyclopedia
3. Graves, R.C., Oehler, K. & Tingle L.E. Febrile seizures: risks, evaluation, and prognosis. Am Fam Physician. 85, 149-453 (2012). (לתוכן המאמר)