המערכת הגלובלית לניטור השפעת

17.3.2022

מזל טוב! המערכת הגלובלית לניטור שפעת חוגגת יומולדת 70!

אבל… מה זה?

המערכת העולמית לניטור שפעת (Global Influenza Surveillance and Response System, ובראשי תיבות GISRS), היא מערכת של מעבדות המפוזרות בכל העולם שמטרתן לזהות נגיפי שפעת חדשים, לאתר מוקדי תחלואה ולהתריע על התפרצויות שעשויות להוות סכנה לבריאות הציבור.

בכל אחת מהתחנות אוספים דגימות של חולים החשודים לשפעת, מזהים את הזן הספציפי של הנגיף (אם שפעת ואם נגיף אחר הגורם לתסמינים דומים), ומדווחים לארגון הבריאות העולמי (WHO) על מנת לייצר רשת הגנה בינלאומית. המערכת הוקמה בשנת 1952 וכללה בתחילתה רק 25 מדינות. היום קיימות יותר מ-140 תחנות ניטור בכמעט 130 מדינות שונות.

 למה צריך את זה?

ראשית, כדי לזהות התפרצויות של שפעת מזנים חדשים. שפעת, צריך לזכור, אינה מחלה קלה. זו מחלה של דרכי הנשימה העליונות שעלולה לגרום סיבוכים חמורים, כולל דלקת ריאות, סיבוכים לבביים ואף מוות.

נגיפי שפעת חדשים עלולים להיות אלימים יותר מהזנים הקיימים, והם מחייבים הכנה מראש של צוותי בתי החולים, של תרופות להפחתת תחלואה, וכמובן של חיסונים.

הסיבה השנייה היא זיהוי זנים משמעותיים של שפעת והמלצה על יצירת חיסון נגדם. נגיף השפעת עובר שינויים רבים, ובכל רגע נתון ישנם כמה זנים ש"מסתובבים" בעולם. לכן יש להכין בכל שנה חיסון חדש המתאים לזנים שמסתובבים בשטח.

כדי לדעת מהם הזנים השכיחים יש צורך בזיהוי שלהם, בהתאמה למקומות שונים בעולם, וזה מה שעושים בעזרת מערכת הזיהוי הגלובלי של השפעת. בזכות הניטור הקפדני אפשר לזהות אילו זנים מתחזקים ונעשים שכיחים ולכלול אותם בחיסונים המיוצרים באותה השנה, ואילו זנים נעלמים מהשטח או אינם משמעותיים דיים.

סיבה נוספת לכך שצריך מערכת ניטור עולמית היא הגדלת היכולת לזהות נגיפים נשימתיים משמעותיים שאינם שפעת. מכיוון שבתחנות הדגימה בודקים כל תחלואה במערכת הנשימה, פעמים רבות אפשר לזהות נגיפים שאינם שפעת ושעלולים להיות משמעותיים (למשל נגיף הקורונה, נגיף ה-RSV שפוגע בעיקר בפעוטות ועוד).

גם ישראל משתתפת?

בהחלט. במדינת ישראל האחריות על ניטור השפעת היא בידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"מ).

בישראל קיימות כמה מרפאות זקיף (סנטינל), שכחלק מפעילותן הרגילה גם נוטלות דגימות ממי שחלו במחלה של מערכת הנשימה העליונה ושולחות אותן למעבדה של המלב"מ (בהסכמת המטופלים, כמובן!). המעבדה בודקת את הדגימות, מזהה את התחלואה בשפעת ומדווחת על כך.

אפשר לראות את התחלואה בשפעת לאורך השנה כאן. הנתונים מוצגים גם מבחינה קלינית, כלומר אשפוזים הקשורים לשפעת, עומס על בתי החולים וכדומה, וגם מבחינה מעבדתית. מלבד מרפאות הזקיף, נאסף גם מידע על מחלות נשימתיות דמויות שפעת על מנת להעריך את היקף התחלואה באוכלוסייה בכל הארץ. 

שפעת זה כל כך 2019, למי אכפת ממנה עכשיו עם הקורונה?

העובדה שיש נגיף נשימתי אחד (SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19) לא אומרת שלא יכולים להיות עוד נגיפים נשימתיים אחרים, ובכל מקרה שפעת היא לא נגיף שכיף להידבק ולחלות בו. מידע נוסף על הדומה והשונה בין שפעת לקורונה – כאן.

לנגיפים גם אין יוזר בפייסבוק והם לא יודעים שכרגע העולם עסוק בנגיף אחד, אלא ממשיכים להתרבות באין מפריע ולהדביק את כולם/ן. הסיבה שאנחנו יודעים זאת היא שהיתה עלייה בפעילות השפעת השנה לעומת השנה שעברה.

ההקפדה על עטיית מסכות, ריחוק פיזי והיגיינה סייעה להפחית את התחלואה בשפעת, אולם ככל שחוזרים יותר לשגרה, מפסיקים להשתמש במסכות וחוזרים לאירועים רבי משתתפים, כך השפעת מרימה את ראשה ודורשת את תשומת הלב שלנו.

אז מזל טוב למערכת הגלובלית לניטור השפעת, ונאחל לה שתמשיך לעזור לנו לשמור על בריאות העולם!