כל מה שחשוב לדעת על התקף הלב

הלב וכלי הדם מהווים מערכת שנועדה לשנע חומרים לאיברי הגוף, ולפנות מהם חומרי פסולת. הלב הוא שריר שפעולתו מהווה המנוע שגורם לדם לנוע בתוך המערכת הזו.

כמו כל איבר בגוף, הלב זקוק בעצמו לאספקת דם, ולכן יש לו כלי דם שמזינים אותו. כלי דם אלה נקראים עורקים כליליים או קורונריים.

 

טרשת עורקים היא תהליך דלקתי כרוני של דופן כלי הדם. בתהליך זה נוצר בדופן כלי הדם רובד שומן המורכב מכולסטרול ותאי דלקת. רובד זה יכול להצטבר כלפי חוץ ולא להיות מורגש, או כלפי פנים ולגרום להיצרות של כלי הדם. תהליך זה הוא תהליך טבעי שקורה אצל כולנו – רובד שומני נוצר ומפורק כל הזמן ויש איזון בין יצירה ופירוק שלו. כאשר ישנם גורמי סיכון – היצירה גוברת על הפירוק וישנה סכנה לחסימה.

אוטם שריר הלב מתרחש כאשר אחד מכלי הדם הכליליים, או כמה מהם, נחסמים עקב הצטברות משקעים של טרשת העורקים. סתימה זו גורמת להפסקת אספקת הדם לחלק משריר הלב ובסופו של דבר לפגיעה בלתי הפיכה בתפקודו.

גורמי הסיכון לטרשת עורקים, ובעקבות כך למחלות לב וכלי דם, הם גיל (גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55), עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה בדם, גנטיקה (סיפור משפחתי של מחלות לב) ואפילו מתח ולחץ מתמשכים.

לאור זאת, הדרך הטובה ביותר למנוע היווצרות טרשת עורקים היא לטפל בגורמי הסיכון, אם על ידי שמירה על אורח חיים בריא והימנעות מעישון או על ידי איזון מחלות רקע והורדת רמת הכולסטרול בדם (לצערנו עדיין לא ניתן לטפל בגיל, מין או גנטיקה…).

 

מהם התסמינים להתקף לב?

התסמינים להתקף לב יכולים להופיע בהדרגה או לסירוגין, למשל רק במאמץ, או להופיע באופן פתאומי "מתוך בריאות שלמה".

התסמינים הנפוצים הם כאב לוחץ בקדמת החזה, שיכול להקרין ליד שמאל וללסת תחתונה או לגב, וקוצר נשימה. לעיתים הכאבים ידמו כאבי בטן (בעיקר אם האוטם מתרחש באזור התחתון של הלב). בזמן אירוע לבבי כזה ייתכנו שינויים בקצב הלב, שלעיתים יהפוך ללא סדיר, לעיתים יהיה מהיר מהרגיל ולעיתים איטי מהרגיל. במקרים קשים ייתכן גם אובדן הכרה (מצב זה יכול להיגרם עקב הפרעת קצב קשה או דום לב).

התסמינים מלווים בהזעה קרה, בבחילות, בהקאות או אפילו בשלשולים.

בנשים התסמינים נוטים להיות פחות ״טיפוסיים״, מה שעלול להוביל לאבחנה מאוחרת. אצל נשים נפוצים יותר תסמינים שאינם קשורים לבית החזה (למשל, אי נוחות בבטן או בגב, סחרחורת ואף עייפות יוצאת דופן ובלתי מוסברת).

ישנם מקרים בהם אפילו לא נרגיש שהתקף לב מתרחש, ונגלה רק בדיעבד, בעת ביצוע בדיקת אק"ג (תרשים של קצב הלב) שהתרחש אירוע כזה. זה נפוץ בעיקר באנשים עם מחלות כרוניות מרובות ואצל סוכרתיים.

 

מה עושים כאשר חווים אירוע של התקף לב?

ראשית והכי חשוב – יש להזעיק עזרה. ככל שהחולה יגיע מהר יותר לבית החולים, קיים סיכוי גבוה יותר לטיפול הפיך בסתימות בכלי הדם ולמניעת נזק בלתי הפיך לשריר הלב.

איגוד הקרדיולוגים האמריקאי ממליץ בשלב זה, אם ניתן, ללעוס ולבלוע שלושה כדורי אספירין (עד מינון של 325 מ"ג), על מנת להתחיל כמה שיותר מהר את תהליך המסת קריש הדם. אם החשד להתקף לב אינו גבוה, ואין היסטוריה רפואית שמעלה חשד להתקף לב – מומלץ להמתין לצוות רפואי לקבלת החלטה על מתן אספירין, הואיל ונטילת התרופה עשויה להיות מסוכנת בשימוש שלא לצורך. בכל מקרה, יש להתייעץ עם גורם רפואי טרם נטילת התרופה.

עד להגעת העזרה על החולה לנוח ולא לבצע מאמצים נוספים.

הטיפול המיטבי באוטם שריר הלב הינו צנתור כלילי, תהליך בו נכנסים תחת שיקוף אל העורק החסום ישירות, מזהים את ההיצרות או החסימה ופותחים אותה ישירות. תזמון הצנתור משתנה לפי אופי האירוע – במקרים של שינויים מסוימים בתרשים האק״ג (STEMI) הצנתור יבוצע בהקדם האפשרי. ברוב המקרים האחרים ניתן להמתין שעות עד יממה.

לעיתים, עקב הממצאים בצנתור, לא תבוצע התערבות והחולה יופנה לטיפול באמצעות ניתוח מעקפים.

במקרים נדירים בהם לא ניתן לבצע צנתור מיידי, ניתן לתת תרופה שמפרקת קרישי דם ויכולה לאפשר את חידוש זרימת הדם. מטופלים שמקבלים טיפול זה יופנו בהמשך לצנתור.

 

ברשת מסתובב פוסט שמדבר על פעולות שניתן לעשות ברגע שחווים התקף לב, שהן למעשה השתעלויות קצובות וחזקות. מדובר בהליך שנקרא "החייאה בשיעול" או COUGH CPR. הליך זה מעלה את הלחץ בתוך בית החזה בכמות מספקת כדי שדם מחומצן יגיע למוח על מנת לשמור על הכרה. הליך זה יכול להיות רלוונטי אך ורק בתנאי בית חולים ואין לבצעו בשטח ללא השגחה רפואית מתאימה, הואיל והוא עלול להזיק יותר משיועיל.

 

לסיכום:

הדרך הטובה ביותר לטפל באוטם שריר הלב היא למנוע מראש את הסיכוי ללקות בו על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ואיזון גורמי סיכון נוספים.

אם כבר מתרחש אירוע של אוטם שריר הלב, או אפילו אם לפי התסמינים יש חשד לאירוע כזה – יש להזמין בדחיפות פינוי רפואי על ידי מד״א – לא מומלץ להתפנות לבית החולים לבד, מאחר ובמקרה חירום ייתכן ויהיה צורך בטיפול דחוף, שיכול להינתן באמבולנס.