צהבת – כל מה שרציתם לדעת, והייתם צריכים לשאול

* ב-28 ביולי מציין ארגון הבריאות העולמי (WHO) את יום הצהבת הבינלאומי. בשנת 2016 הארגון הכריז על יעד – להוריד ב-90% את מקרי ההדבקות החדשות בכל סוגי הנגיפים גורמי ההפטיטיס, ולהוריד ב-65% את מקרי המוות כתוצאה מדלקת כבד נגיפית עד שנת 2030.

מדוע קוראים למחלה “צהבת”?

השם צהבת מתייחס לצבע הצהוב המופיע לעתים קרובות בעור ובעיניים של החולים במחלה. מקור הצבע הצהוב הוא בחומר בילרובין, שמגיע מכדוריות דם אדומות שסיימו את חייהן ומפורקות. בדרך כלל הבילירובין מפורק בכבד באופן יעיל, אך כאשר יש פגיעה בפעילות הכבד (למשל בעקבות דלקת), בילרובין נותר בזרם הדם וצובע את העור והעיניים.
רוב מקרי הצהבת נגרמים מדלקת כבד (הפטיטיס) נגיפית. ישנם מספר נגיפים (וירוסים) שיכולים לגרום לדלקת כבד. במקרים רבים, הסימפטומים שלהם דומים, ודמיון זה מקשה על זיהוי הנגיף המדויק הגורם את המחלה ללא בדיקות ייחודיות לזיהויו.
רוב הנגיפים שגורמים לצהבת גורמים לחום, להרגשה כללית לא טובה, לחוסר תיאבון, לכאבי בטן, לשתן כהה ולצהבת.
שלושת הנגיפים העיקריים שגורמים לצהבת הם זנים A, B, C.

צהבת A: נגרמת מנגיף הפטיטיס מסוג A.

הנגיף מועבר בדרך פקו-אורלית. כלומר, מצואה נגועה לאדם בריא דרך מגע עם חלקיקי צואה (למשל, במקום בו אין הקפדה על היגיינה.) אדם חולה יכול להפיץ את הנגיף כשבועיים לפני הופעת סימפטומים אצלו. צהבת A נפוצה במיוחד במקומות בהם שוררים תנאי סניטציה והיגיינה ירודים.
פרט לסימפטומים הנפוצים של דלקת כבד נגיפית, במקרים נדירים של צהבת A תיתכן דלקת כבד חריפה במיוחד, שעלולה להסתיים בכשל של הכבד ואף במוות.
נגד צהבת A אין תרופה, אך יש חיסון בטוח ויעיל (חיסון מומת), שניתן בשתי מנות בהפרש של חצי שנה ביניהן. החיסון ניתן בשגרה לתינוקות בישראל בגיל שנה וחצי ושנתיים, ובנוסף ניתן למבוגרים שנוסעים לאזורים נגועים.

צהבת B: נגרמת מנגיף הפטיטיס מסוג B.

בניגוד לצהבת A, הנגיף הגורם לצהבת מסוג B יכול לגרום לזיהום כרוני בכבד. כלומר, הנגיף נשאר בתאי הכבד וממשיך לגרום לנזק לאורך שנים. התוצאה היא הרס של הכבד ובמקרים מסוימים אפילו סרטן כבד. הסיכון לדלקת כרונית ולסרטן כבד עולה ככל שנדבקים בווירוס זה בגיל צעיר יותר. בקרב מבוגרים הסיכון להתפתחות מחלה כרונית של הכבד הוא כ-5%, אבל חצי מן הילדים שיידבקו במחלה מתחת לגיל שש יפתחו את המחלה הכרונית, ואילו 90%-80% מהתינוקות שיידבקו מתחת לגיל שנה יפתחו את המחלה הכרונית. מכאן ברורה חשיבות החיסון בלידה, על מנת למנוע ככל הניתן את המחלה הכרונית.
עיקר ההידבקות בקרב תינוקות היא מהאם, ואילו בקרב ילדים היא ממבוגר מטפל או מילדים אחרים.

לפני כעשור היו מעל 350 מיליון נשאי צהבת B בעולם. מאז הכנסת החיסון לשגרת החיסונים בעולם, ירד מספר הנשאים בעולם לכ-260 מיליון  איש, בישראל יש כ-210,000 נשאים של המחלה. רוב הנשאים לא מודעים לכם שהם נושאים את המחלה.
אפשר להידבק בצהבת B דרך נוזלי הגוף. דרכי הדבקה נפוצות הן מעבר מאם לתינוק בזמן הלידה, שימוש במחטים נגועות, ויחסי מין. בנוסף, הנגיף עמיד מאוד באוויר ויכול לשרוד על משטחים לאורך זמן רב.
קיים טיפול לצהבת B, אולם הוא יעיל בצורה חלקית בלבד, וחלק ניכר מהמטופלים לא מגיבים אליו.
הדרך הטובה ביותר למנוע צהבת B היא להתחסן. החיסון מכיל רק חלבוני מעטפת של הנגיף, ולא נגיף שלם, ולכן נחשב לאחד החיסונים הבטוחים ביותר שיש. החיסון ניתן בישראל בשגרה לכל התינוקות בשלוש מנות: ביממה הראשונה אחרי הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים. הסיבה שמחסנים בגיל צעיר כל כך היא שכאמור, תינוק שנדבק עד גיל שנה יפתח כמעט בוודאות מחלה כרונית. אם האם מאובחנת כנשאית של צהבת B, התינוק יקבל בנוסף לחיסון הרגיל גם חיסון סביל, שמכיל נוגדנים נגד הנגיף, כדי למנוע הדבקה בלידה.

צהבת C: נגרמת מנגיף הפטיטיס C.

כמו במקרה של צהבת B גם נגיף צהבת C גורם לנשאות, למחלה כרונית, לשחמת כבד ולסרטן כבד. ישנם כ-71 מיליון נשאים של צהבת C בעולם. בישראל ההערכה היא שיש כ-100,000 נשאים, ורובם לא מאובחנים.
רוב הנשאים לא מודעים לכך שנדבקו, עד שכבר נוצר נזק משמעותי.
הנגיף הגורם לצהבת C מועבר בעיקר בדם. הנגיף עמיד יחסית בסביבה, ולכן ניתן להדבק גם על ידי שימוש במזרקים, מחטים או סכיני גילוח משומשים. מקרי הדבקה ביחסי מין או מאם לילוד בלידה הם נדירים יותר, אך אפשריים.
נכון להיום אין חיסון נגד צהבת C, אך קיים טיפול יעיל. התרופות פועלות ישירות ובאופן ספציפי נגד הנגיף הזה, ולכן תופעות הלוואי שלהן הן מינימליות. הטיפול מרפא מעל ל-95% מהמטופלים.

מקורות וקריאה נוספת

1. CDC Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases The Pink Book: Course Textbook – 13th Edition (2015)
2. אתר ארגון הבריאות העולמי
3. אתר האינטרנט של משרד הבריאות
4. CDC: Hepatitis B Vaccination Recommendations for Infants, Children, and Adolescents MMWR 2005;54(RR-16)
5. Hepatitis C: Global Status: 2017 edition, Gideon Informatics inc
6. "הרפואה", יולי 2014: זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס סי- מיגור הנגיף, זיו בן ארי