בדיקת ממוגרפיה – למי ומתי? מה שחשוב לדעת
13.10.2022
סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בנשים בישראל. בכל שנה מתגלים כ-5,000 מקרים חדשים בישראל. אבחון מוקדם, באמצעות בדיקות תקופתיות כמו ממוגרפיה, מעלה את סיכוי הריפוי לכ-90%.
בדיקת הממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים. זוהי בדיקה לא פולשנית שמשתמשת בקרני רנטגן במינון נמוך כדי ליצור תמונה של רקמת השד. הרדיולוגים האבחנתיים מחפשים גושים חריגים ואסימטריה בשד, אזורים שבהם הרקמות נראות צפופות יותר ואזורים לבנים עם שוליים לא סדירים, שיכולים להוות חשד לגידול ממאיר. בזכות מאפיינים אלה, זוהי בדיקת הסקר העיקרית לגילוי מוקדם של סרטן השד. תוצאה לא תקינה של בדיקת ממוגרפיה לא מעידה בהכרח על תהליך סרטני, אלא דורשת בדיקות נוספות.
שכיחות סרטן השד אינה שווה בין קבוצות הגיל השונות באוכלוסייה, ובחלק מקבוצות אלו הסיכון בתשובה חיובית כוזבת הוא גבוה מהסיכוי לגילוי סרטן מוקדם. לכן החלוקה היא על פי גיל: א. מתחת לגיל 45 ב. בין גיל 45 ל-49 ג. בין גיל 50 לגיל 74 ד. מגיל 75.
חלוקה זו היא לנשים בכלל באוכלוסיה ואינה מתייחסת לנשים בעלות גורמי סיכון משפחתיים של סרטן השד או הימצאות גנים שקשורים לסיכון מוגבר לסרטן השד, עליהן נדבר בפסקה נפרדת.
ההמלצות לממוגרפיה על פי הגיל:
- מתחת לגיל 45 – ההמלצה הגורפת לנשים ללא גורמי סיכון היא שאין צורך לעבור ממוגרפיה, בגלל הסיכון הנמוך לנשים לחלות בסרטן השד בגילים אלה, יש חשש גבוה לתשובות חיוביות כוזבת בהשוואה לגילוי גוש ממאיר.
- גיל 50 עד 74 – ההמלצה היא בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים החל מגיל 50.
- מעל גיל 75 – מגיל זה הסיכון לסרטן השד נמוך משמעותית ויחד עם רגישות מופחתת בבדיקת הממוגרפיה הוחלט שלא מומלץ לעבור בדיקת סקר לכלל האוכלוסיה.
- גיל 45 עד 49 – קבוצת גיל זו לא נכנסת תחת תוכנית הסקר הלאומית, אך ניתן לעשות בדיקות לממוגרפיה פעם בשנתיים לאחר דיון משותף בין האישה לרופא, בעקבות פנייה עצמית של האישה לרופא בנושא זה. הדיון יכלול הסבר לגבי התועלת לעומת הסיכונים הכרוכים בהקדמת גיל הבדיקה.
נשים בעלות גורמי סיכון הן נשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד או בעלות מוטציות גנטיות כמו BRCA או PTEN ו-p53. נשים אלו צריכות מעקב צמוד יותר מהאוכלוסייה הכללית. המעקב מתחיל מגיל 40 או גיל הצעיר ב-5 שנים מגיל הגילוי הסרטן של קרובת המשפחה. המעקב כולל MRI פעם בשנה, ממוגרפיה פעם בשנה ובדיקת כירורג שד פעם בחצי שנה.
ישנן עוד בדיקות שנועדו לאבחון סרטן, אך הן אינן מתאימות כבדיקות סקר, בגלל רגישות נמוכה, עלות גבוהה או זמינות נמוכה. בדיקות אלו מתאימות כהמשך בירור של תשובה חיובית בממוגרפיה. הבדיקות העיקריות שקיימות הן MRI, אולטרסאונד ובדיקה ידנית.
- MRI היא הבדיקה הרגישה ביותר כיום לגילוי סרטן השד. היא משמשת למעקב בנשים בסיכון גבוה או כאלו שחלו כבר בסרטן השד, שכן הסיכון לסרטן הוא גבוה בהרבה מהסיכון לתשובה חיובית כוזבת.
- בדיקת אולטרסאונד יכולה לאבחן גושים רק אם הם במרקם שונה מרקמת השד מסביב, כך עלולה לפספס גידולים שאינם עונים לקריטריון זה. השימוש העיקרי שלה הוא אפיון גוש שנמצא בממוגרפיה או בדיקה ידנית ולהוצאת ביופסיה.
- בדיקה ידנית אינה מומלצת כלל כבדיקת סקר בגלל רגישות מאוד נמוכה, יש ערך לבדיקה כאשר יש תלונות שקשורות בשד. אם במהלך שגרת החיים הורגש גוש יש לפנות לבדיקת רופא.
