מדעת עושה סדר – התפרצות של של אבעבועות הקופים (Monkeypox)

23.5.2022

הכל מבלבל? מדעת עושה סדר

שמענו ש…"יש התפרצות נרחבת בעולם של אבעבועות הקופים (Monkeypox)"

בקצרה: לא בדיוק

בזמן האחרון הגיעו דיווחים על כ-130 מקרים של הדבקה בנגיף אבעבועות הקופים בכמה מקומות מחוץ לאפריקה. זהו אירוע יוצא דופן מבחינת התפשטות נגיף זה, אך עדיין לא מדובר במגפה עולמית.

בתחילת מאי 2022 דווח על אדם בבריטניה שסובל ממחלה הנגרמת על ידי נגיף אבעבועות הקופים. החולה הגיע מניגריה, שבה יש כבר כמה שנים התפרצות ממושכת. דיווח כזה כשלעצמו אינו יוצא דופן ולאורך השנים נרשמו כמה דיווחים כאלה (כולל אירוע אחד בישראל בשנת 2018 [1]). ההבדל הוא שבתוך כמה ימים דווח על מקרים נוספים באנגליה, והמספר עלה לתשע, ובמדינות נוספות (ספרד, פורטוגל, קנדה ארצות הברית, שבדיה ואיטליה) החלו להופיע דיווחים על מקרים נוספים של חולים החשודים או מאומתים לנגיף זה. עד כה דווחו מקרים ב-16 מדינות באירופה, צפון-אמריקה ואוסטרליה, ודווח על מקרה מאומת בישראל בגבר ששב מאירופה. ברוב המדינות (מלבד ספרד, פורטוגל, בריטניה וקנדה) מספר המקרים קטן מ-10.

זהו אירוע נדיר מאוד מכיוון שלאורך השנים לא היו התפרצויות כאלה מחוץ לאפריקה. ההתייחסות למקרים אלה שונה מפני שלא ידוע על איזשהו קשר ישיר בין מרבית החולים וגם לא לחולה שהגיע מאפריקה, דבר שיכול לרמז על הדבקה נרחבת יותר ממה שתועד עד כה.

עד עתה, על פי הדיווחים, רבים מהנדבקים, אם כי לא כולם, הם גברים צעירים המקיימים יחסים עם גברים, שנדבקו ככל הנראה במסיבות באירופה. ככל הנראה זה קרה מאחר שהנגיף מצא את עצמו במקום הנכון בזמן הנכון, באירוע שבו יש יותר מגעים המגדילים את הסיכוי להידבק. המחלה אינה קשורה לנטייה או להעדפה מינית, והנגיף יכול להדביק כל אחד, במיוחד לאחר מגע קרוב וממושך.

נגיף אבעבועות הקופים הוא חלק ממשפחה של נגיפי DNA בעלי גנום גדול המכונים נגיפי האבעבועות (Poxviruses). לנגיפים אלה יש מבנה ומהלך שכפול ייחודיים: החומר הגנטי הנגיפי עטוף בקפסיד (קופסה) חלבוני קשיח בצורת לְבֵנָה, והקפסיד עצמו עטוף בשכבה אחת או שתי שכבות של מעטפת שומנית. 

הנגיפים העטופים בשתי שכבות של מעטפת יציבים מאוד בתנאי הסביבה, ויכולים לשמור על יעילות הדבקה לאורך זמן גם בתנאים לא מיטביים עבורם. למשפחה זו שייכים כמה נגיפים דומים מאוד, שהידוע שבהם הוא נגיף האבעבועות השחורות שגרם לאחת המחלות הקטלניות ביותר בתולדות האנושות והוכחד בשנת 1978 הודות למבצע חיסונים כלל עולמי. החיסון שפותח היה מבוסס על נגיף חי אחר מסוג זה – כנראה אבעבועות הסוסים, שגם הוא לא נראה בעולם מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. נגיפים אחרים במשפחה כוללים את נגיף אבעבועות הפרות ונגיף אבעבועות הגמלים. 

נגיף אבעבועות הקופים נמצא במכרסמים ביבשת אפריקה. לא ידוע על מאכסן ספציפי לנגיף זה אולם ההנחה היא שהמכרסמים הם אלו שמדביקים את הקופים. מרבית ההתפרצויות החלו באנשים שבאו במגע עם החיות הנגועות. 

לנגיף זה יש שני וריאנטים: הווריאנט הנפוץ יותר קיים במרכז אפריקה (קונגו) והוא אלים יותר וגורם תמותה ב-8.7% מהמקרים המזוהים, בעוד שהווריאנט המערב אפריקאי גורם תמותה רק ב-3.6% מהמקרים שאובחנו באפריקה [2] (אם כי ניתן להניח שבמדינות מערביות אחוז התמותה יהיה נמוך יותר, אף בהדבקה רחבה).  אלה נתונים גבוהים מאוד למחלה נגיפית, אבל האלימות הזו קטנה משמעותית מזו של נגיף האבעבועות השחורות שגרם תמותה בכ-30% מהמקרים. ההתפרצות הנוכחית באירופה ובאמריקה נגרמת על ידי הווריאנט המערב אפריקאי (המתון יותר).

נגיף אבעבועות הקופים מסוגל לעבור מאדם אחד לאחר, במגע ישיר עם נגעים (מגע קרוב), דרך מערכת הנשימה ובאמצעות חפצים מזוהמים. תקופת הדגירה היא לרוב שבוע עד שלושה שבועות וככל הידוע אין הדבקה לפני הופעת התסמינים. הנדבקים עלולים לפתח מחלת חום, כאבי ראש וכאבי שרירים, וקשריות לימפה מוגדלות. יום עד שלושה ימים לאחר תחילת התסמינים מופיעה גם פריחה שלפוחיתית, שיכולה להיות מקומית, או נרחבת ולהופיע באזורים שונים בגוף. המחלה נמשכת כמה שבועות עד החלמה מלאה, ובמהלכם החולים ככל הנראה מדבקים. 

החיסון נגד נגיף האבעבועות השחורות יעיל גם במניעת המחלה של אבעבועות הקופים. אפשר לתת אותו בימים הראשונים לאחר ההדבקה ולפני התפתחות התסמינים ובאופן הזה למנוע הידרדרות של המחלה. בשל החשש מניצול של נגיף האבעבועות השחורות ללוחמה ביולוגית פותחו שתי תרופות ייעודיות (Tecovirimat  ו-Brincidofovir) שנמצאו יעילות גם נגד מספר רב של נגיפי אבעבועות. התרופות אושרו לשימוש על ידי ה-FDA בשנים האחרונות [3].

לסיכום, אכן יש התפרצות שטרם נראתה כמותה בנגיף זה. אמנם מספר המקרים נמוך אבל יש סיכוי סביר שנראה עוד לא מעט הדבקות בעולם. חשוב לדעת שהנגיף אינו מתפשט היטב בין אנשים (בהנחה שהווריאנט לא עבר מוטציה המשנה את יכולתו לעבור מאדם לאדם) ושיש נגדו חיסון וטיפול יעילים. לכן, בשלב זה צריך להמשיך לעקוב אחר ההתפרצות אבל אין סיבה להילחץ.