חיסון נגד נגיף הפוליו – לא מתלבטים

05.04.2022

 

מהי מחלת הפוליו?

מחלת הפוליו היא מחלה זיהומית חריפה הנגרמת על ידי הידבקות באחד משלושת הזנים של נגיף הפוליו (1, 2 ו-3). הנגיף מדביק את ריריות מערכת העיכול, אך אצל חלק קטן מהנדבקים הוא עלול לחדור את רירית המעי, להיכנס למחזור הדם ולהדביק גם תאי עצב. 

ההדבקה מתרחשת בעיקר בעקבות חשיפה לצואה של נשא, ובאופן בלתי מכוון גם בליעתה (הדבקה פקו-אורלית). בשל עמידותו הגבוהה של הנגיף לתנאי סביבה קשים, למשל חומציות הקיבה, הסיכוי להדבקה גבוה מאוד גם כששומרים על היגיינה. לדוגמה, הסיכוי להדבקה בעת החלפת חיתול לתינוק נשא הוא יותר מ-90%, והסיכוי להדבקה בין ילדים שמשתמשים באותו תא שירותים קרוב ל-100%. 

כ-70% מהנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה כלל. מרבית הנותרים (כ-25%) מפתחים מחלה קלה עם ביטויים לא ספציפיים כגון חום, חולשה, חוסר תיאבון, כאב ראש, כאב גרון, כאבי שרירים, הקאות, עצירות ושלשולים, או שילוב של כמה מאלה. רק 4%-8% מהנדבקים יציגו תסמינים הקשורים למערכת העיכול. עם זאת, כל הנדבקים יפיצו את הנגיף בהפרשות ללא ידיעתם.

שאר הנדבקים יסבלו מתחלואה הכוללת גם ביטויים עצביים: 4-5% מהנדבקים יסבלו מתחלואה דמוית דלקת קרום המוח, שתסמיניה הם חום גבוה, כאבי ראש חזקים, רגישות לאור, קשיון עורף ועוד. ברוב המקרים תסמינים אלה חולפים לאחר יומיים עד עשרה ימים. 

מיעוט קטן מהנדבקים, פחות מ-1%, יפתחו שיתוק המכונה פוליומיאליטיס (Poliomyelitis), שנובע מפגיעה של הנגיף במעטפת המיאלין של העצבים. השיתוק נוטה להופיע בעיקר בגפיים התחתונות, אך לעתים גם ישנה פגיעה בשרירי הנשימה, סיבוך מאיים וקטלני במיוחד. 

יכולה להיות הטבה ספונטנית בחומרת השיתוק בחודשים שלאחר הזיהום, אולם ביותר ממחצית המקרים נותרת דרגה קבועה כלשהי של חולשה בגפיים עד כדי שיתוק. במקרים רבים, כעבור שנים רבות מהשיתוק הראשוני (35-15 שנים), יכולה להופיע התלקחות מחודשת של המחלה המאופיינת בהחמרה או בהופעה חדשה של חולשת שרירים, כאבים ותשישות. מצב זה קרוי post-polio syndrome. למחלת הפוליו אין תרופה, והחולים בה מקבלים רק טיפולים תומכים.

 

האם קיים חיסון למחלה?

כן, ישנם חיסונים שנמצאו בטוחים ויעילים מאוד במניעת המחלה והם ניתנים בישראל ללא תשלום דרך קופות החולים וטיפות החלב. החיסון של הנגיף המומת (IPV), הניתן בזריקה, מגן מפני חדירה של נגיף הפוליו ממערכת העיכול אל מערכות הלימפה והדם ומשם לשאר מערכות הגוף. באופן הזה המחוסנים מוגנים מפני מחלה שיתוקית.

זהו החיסון הראשון שמקבלים תינוקות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה שנה ושנה. החיסון המומת אינו מגן מפני הדבקה במערכת העיכול, לכן אלה שקיבלו רק את החיסון הזה יכולים להידבק בנגיף, להפיץ אותו לסובבים אותם ולחלות בעצמם במחלת הפוליו.

החיסון המוחלש (bOPV), הניתן בטיפות לפה, יוצר גירוי מקומי של מערכת החיסון במערכת העיכול וכך אינו מאפשר להידבק במחלה כלל, גם לא בתאי הרירית של מערכת העיכול. החיסון המוחלש ניתן בישראל בשתי מנות, הראשונה בגיל שישה חודשים (יחד עם המנה השלישית של חיסון הפוליו המומת) ובגיל שנה וחצי. השילוב של שני סוגי החיסונים מקנה הגנה מלאה מפני נגיף הפוליו ותוצאות ההידבקות בו.

 

האם החיסון בטיחותי?

חיסון ה-IPV המומת נמצא כבטוח ביותר, ולרוב לאחר ההתחסנות אין תופעות לוואי. לפעמים מופיעות תגובות מקומיות בנקודת ההזרקה כגון רגישות או אדמומיות, ולעתים רחוקות ישנן תגובות אחרות כמו חום גבוה. תגובות אלרגיות נצפו בעבר אך הן נדירות.

חיסון ה-bOPV מכיל נגיף חי מוחלש, וגם הוא תכשיר בטוח שנמצא במעקב בטיחות עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת. עיקר תופעות הלוואי שדווחו הן חום, הקאות, שלשולים ולעתים תגובות אלרגיות. תופעות אלה חולפות ימים ספורים לאחר קבלת החיסון. 

לחיסון המוחלש תופעת לוואי נדירה ביותר של שיתוק, המופיעה בשיעור של 1 מתוך 2.5 מיליון חיסונים. סיבוך זה קרוי (VAPP) Vaccine Associated Paralytic Poliomyelitis, שהגורם לו הוא מוטציה נדירה בנגיף המוחלש שמחזירה לו את יכולותיו האלימות. הסיכון ל-VAPP נמוך, אך הוא נמחק כליל אם מתחסנים לפני כן בחיסון ה-IPV המומת. זו הסיבה לכך שבישראל מחסנים בחיסון המומת, המגן מפני תופעת הלוואי הנדירה, ורק לאחר מכן בחיסון המוחלש. בצורה זו חיסון ה-bOPV בטוח לחלוטין.

שמעתי שהחיסון לא בטוח ועלול לפגוע גם בפוריות

לא נכון! 

כל חיסוני הפוליו בטוחים מאוד ונמצאים בשימוש כבר שנים רבות. החיסון המומת שבו משתמשים בישראל מכיל את שלושת הזנים של הפוליו, ולכן נקרא "החיסון הטריוולנטי". הוא נכנס לשימוש בשנת 1982, ומאז לא נמצאה כל בעיה בטיחותית.

החיסון החי-מוחלש שנמצא כעת בישראל מכיל שני זנים (1 ו-3) ונקרא גם "החיסון הביוולנטי". הוצאתו של זן 2 מהתכשיר התאפשרה בזכות השימוש הנרחב בחיסונים שהוביל להכחדה של זן זה. החיסון נכנס לשימוש בשנות ה-60 המוקדמות של המאה הקודמת, ומאז נמצא במעקב בטיחות כנדרש. 

עד כה ניתנו ברחבי העולם יותר מ-60 מיליארד מנות של החיסון הטריוולנטי וכ-2.5 מיליארד מנות של החיסון הביוולנטי. לכן אפשר לומר בוודאות שפרופיל הבטיחות של חיסוני הפוליו מצוין, וההוכחה לכך נמצאת באינספור מחקרים שנערכו לאורך עשרות שנות קיומם.

שמעתי שהחיסון המוחלש הוא רק חיסון חברתי שמגן על אחרים, אז למה הילד שלי צריך לקבל אותו?

החיסון של הילד שלך מגן לא רק עליו אלא גם על סביבתו

כדאי לדעת שאין חיסון שיעילותו עומדת על 100%. לכן, הסתמכות רק על חיסון ה-IPV המומת, שמפחית את מספר החולים שלוקים בשיתוק אבל עדיין מאפשר הידבקות בנגיף, היא אסטרטגיה בעייתית. עניין נוסף וחשוב הוא שהחיסון מקנה הגנה סביבתית לאלה שלא הספיקו או אינם יכולים להתחסן, למשל תינוקות ומדוכאי חיסון. סיבה נוספת להתחסנות היא שבאמצעות מניעת ההידבקות חיסון ה-bOPV עוזר להכחיד את נגיף הפוליו כליל. זהו אכן מרכיב חברתי, אך כזה שמשקף אינטרס שאותו כולנו חולקים. הנגיף לא ייעלם מעצמו, ובאמצעות שילוב שני סוגי החיסונים נוכל להשיג מטרה זו.

האם החיסון החי-מוחלש מסכן את שאר בני הבית?

לאנשים עם מערכת חיסון תקינה התשובה היא "לא"!

החיסון החי-מוחלש מכיל נגיף שטופל במעבדה וכתוצאה מכך אינו חזק מספיק בשביל לגרום מחלה קשה. אנשים בעלי מערכת חיסון תקינה אינם בסיכון, בייחוד אם הם התחסנו נגד הנגיף. במקרים שבהם המועמד לחיסון, או מישהו מבני משפחתו הקרובה, סובלים מכשל חיסוני מומלץ לא לתת את חיסון ה-bOPV. אם בכל זאת ניתן החיסון החי-מוחלש, מומלץ להפריד בין המחוסן לבין מדוכא החיסון למשך שישה שבועות. 

הנחיות אלה כוללות גם הקפדה יתרה על ההיגיינה האישית של אדם עם דיכוי במערכת החיסון ובני ביתו באמצעות רחיצת ידיים תכופה עם מים וסבון, במשך 20 שניות לפחות. זה הכרחי אחרי כל שימוש בשירותים, לפני מגע עם מזון, ולפני ואחרי החלפת חיתולים, ואת החיתולים עצמם לזרוק עטופים בניילון לפח. אנשים עם דיכוי במערכת החיסון חייבים להימנע מהחלפת חיתולים של מחוסני bOPV.

תינוקות צעירים שלא הספיקו להתחסן בחיסון המומת אינם בסיכון לפתח תחלואה בעקבות קבלת חיסון ה-bOPV של בני הבית. בחודשים הראשונים לאחר הלידה ישנם בגופם של התינוקות נוגדנים שאותם קיבלו מאמם. נוגדנים אלה נמצאים בזרם הדם של התינוקות במשך כחמישה חודשים, ומכיוון שהמנות הראשונות של החיסון המומת ניתנות בגיל חודשיים וארבעה חודשים הם לא יחלו בפוליו.

שמעתי שהופסק השימוש בחיסון ב-2005, למה הוא חודש ב-2013?

החיסון החי-מוחלש ניתן רק בעת התפרצות, והפסיקו להשתמש בו לאחר שהנגיף לא נמצא יותר בדגימות של מי ביוב. הוא הוחזר בעקבות גילוי הנגיף בשנת 2013

בעבר אכן ניתנו בישראל שני סוגי החיסון, אבל לאחר שבמשך כ-15 שנה לא נמצאו עדויות להימצאות נגיף הפוליו בביוב בישראל שונתה שגרת החיסונים בהתאם להוראות ארגון הבריאות העולמי. בדומה למדינות אחרות, שבהן אין עדות לנגיף הפוליו, ניתן בישראל חיסון בתרכיב המומת בלבד (IPV הניתן בזריקה). 

בשנת 2013, נמצא נגיף פוליו מזן 1 בביוב, ואז הוחזר החיסון המוחלש לתכנית החיסונים כדי למנוע התפרצות של המחלה. מהחיסון המחודש הוצא זן 2, שכבר נכחד מן העולם ואחראי למרבית המקרים (הנדירים מאוד) של הופעת מוטציות אלימות של החיסון החי המוחלש (VDPV). בכך עלתה עוד יותר בטיחותו של החיסון. 

למרות שיעור התחלואה הנמוך של פוליו בישראל, ישנם נשאים של הנגיף שנכנסים לשטח מדינת ישראל ואל שכנותיה. אנשים אלה מגיעים מפקיסטן ומאפגניסטן שעדיין סובלות מתחלואה של פוליו, וישנו גם שיעור לא מבוטל של מקרי מחלה בכמה מדינות במרכז אפריקה כגון ניגריה ואתיופיה.

שמעתי שמקור הפוליו שמסתובב עכשיו הוא החיסון. למה ממשיכים לחסן?

החיסון מגן מפני מחלה קשה שיכולה להיות קטלנית. מספר הנגיפים שעוברים שינוי וגורמים מחלה קטן ביותר, והתועלת בחיסון עצומה

תחלואה מנגיף הפוליו יכולה להגיע מאחד משני מקורות: (1) נגיף פראי, כלומר כזה שקיים בטבע, או (2) נגיף שמקורו בחיסון שבגלל מוטציה נדירה שב להדביק ולעורר תחלואה. נגיפים אלימים שמקורם ההיסטורי בחיסון נקראים Vaccine Derived Poliovirus (VDPV). שני סוגי הנגיפים דומים מאוד, ושניהם גורמים תחלואה זהה בשיעור דומה. 

חיסון ה-bOPV החי-מוחלש אחראי להופעת VDPV, אבל הוא גם יעיל מאוד במאבק בו. לאחר שהשימוש בחיסון זה הופסק הופיעה תחלואה בנגיף הפרא. מכיוון שהחיסונים פותחו נגד הסוג הזה מלכתחילה, חיסון ה-bOPV חזר לשימוש שגרתי בישראל ב-2013.