זהירות! חלב היישר מן ה"מקור" – חלב לא מפוסטר וסכנותיו

שתיית חלב היישר מן ה"מקור" – פרות, עזים, כבשים, נאקות, איזו חיה שלא תהיה – היא דבר מסוכן מאוד: אפשר להידבק במחלות קשות. לא תמיד תוכלו לדעת שהחלב נגוע – בעל החיים שהוא נשא המחלה יכול להיראות בריא לחלוטין, וגם המראה, הריח והטעם של החלב עצמו לא בהכרח מושפעים מהחיידקים מחוללי המחלות שנמצאים בו. אפילו משתיית חלב טרי וריחני ישר מהעטין אפשר להידבק במחלות, וגם מאכילה של יוגורט, גבינות רכות, ועוד מוצרים שהוכנו מחלב לא מפוסטר. חלק מהמחלות מידבקות אפילו ללא בליעה ועיכול – מספיקה מריחה של החלב בפה או גרגור שלו כדי להידבק במחלה.

הנה רשימה חלקית מאוד של המחלות האלה:

  1. לִיסְטֵרִיּוֹזִיס: חיידק ה-Listeria גורם לזיהום בדרכי העיכול. אצל אוכלוסיות פגיעות, הוא מסוגל לפלוש ליתר הגוף ולגרום למחלה מערכתית קשה. החיידק עלול לגרום מחלה מסכנת חיים בקשישים; באנשים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת; ביילודים; ובנשים הרות, שאצלן הוא יכול להביא להפלות וללידות מוקדמות.
    בישראל גברה בשנים האחרונות התחלואה בברוצלוזיס. אפשר להידבק במחלה אפילו מגרגור חלב בלי לבלוע או ממגע שלו עם פצעים בפה
  2. זיהומים אחרים בדרכי העיכול: חיידקים כגון E. coli, סלמונלה וקמפילובקטר יכולים להימצא בחלב ולגרום לזיהומים בדרכי העיכול. סוגים מסוימים של E. coli מסוגלים גם לגרום לפגיעה כלייתית.
  3. בְּרוּצֵלוֹזִיס (קדחת מלטה): חיידק ה-Brucella יכול לגרום למחלת חום ממושכת, שסיבוכיה כוללים זיהומים בעצמות, בפנים הלב (אנדוקרדיטיס), במערכת העצבים ובמערכת הרבייה. בישראל גברה בשנים האחרונות התחלואה בברוצלוזיס. אפשר להידבק במחלה אפילו מגרגור חלב בלי לבלוע או ממגע שלו עם פצעים בפה.
  4. קדחת Q: חיידק ה-Coxiella גורם לקדחת Q, מחלת חום עם מגוון דרכי ביטוי, כולל מחלה חריפה שיכולה לגרום לדלקת בכבד או לדלקת ריאות, וצורה כרוניות שיכולה לגרום לדלקת בפנים הלב (אנדוקרדיטיס) ועוד.
  5. שחפת: סוגים מסוימים של חיידק השחפת מצויים בבקר, ויכולים לעבור לבני אדם דרך חלב ומוצריו. הסכנה קיימת בעיקר במדינות מתפתחות, שבהן לא מנטרים את הבקר לגילוי החיידק.

בעל החיים שהוא נשא המחלה יכול להיראות בריא לחלוטין, וגם המראה, הריח והטעם של החלב עצמו לא בהכרח מושפעים
אין חיסון לבני אדם נגד מחלות המועברות בחלב. נגד חלקן (למשל, ברוצלוזיס) אפשר לחסן בעלי חיים, אבל החיסון לא בהכרח מונע נשאות ואת העברת המחלה לבני אדם. לסכנת המחלות שבחלב ומוצריו נמצא פתרון אחר: פּיסטוּר (ובלעז pasteurization). בתהליך הפיסטור – שנקרא על שם ממציאו, לואי פסטר – מחממים את החלב כדי להרוג את החיידקים מחוללי המחלות. אחרי חימום בטמפרטורה גבוהה במשך זמן קצרצר (15-25 שניות), מקררים מיד את הנוזל, ואז מאכסנים אותו בקירור. הפיסטור משמיד את רובם הגדול של החיידקים, ומשמר את טעמו ואת ערכו התזונתי של החלב. לאחר התהליך, שמירת החלב בקירור מונעת את התרבות החיידקים המועטים ששרדו בו, כך שהם לא יכולים לגרום לתחלואה.

אם דרוש חלב עמיד זמן רב יותר מחלב שעבר פיסטור רגיל, מעבירים אותו "פיסטור על" או "עיקור" (sterilization), תהליך שבו הוא מחומם בטמפרטורה גבוהה יותר. כך מתקבל "חלב עמיד" – חלב מעוקר, שכל החיידקים בו הושמדו והוא יכול להישמר חודשים רבים גם ללא קירור, כל עוד אריזתו סגורה.

לסיכום: בחלב לא מפוסטר ובמוצריו יכולות להסתתר מחלות רבות ומסוכנות. לכן חשוב מאוד לצרוך אך ורק חלב שעבר תהליך של פיסטור, ומוצרי חלב שהופקו מחלב מפוסטר!  

 

מקורות

  1. רכישת חלב ומוצריו ואחסונם – אתר משרד הבריאות
  2. Food Safety and Raw Milk – אתר ה-CDC
  3. Real Raw Milk Facts – אתר של האיגוד הרפואי של הוטרינרים בארה"ב ורשות בינ"ל לבטיחות מזון, בנוגע לסכנות החלב הלא מפוסטר
  4. Varieties of milk – באתר The Dairy Council (מועצת החלב) הבריטית
  5. Listeria – באתר ה-CDC
  6. Q Fever – באתר ה-CDC
  7. Brucellosis – באתר ה-CDC
  8. Fact Sheet – Brucellosis – באתר הרשות הקנדית לבדיקת מזון
  9. Tuberculosis – באתר ה-CDC
  10. התפרצות ברוצלוזיס (קדחת מלטה) בצפון הארץ – אתר משרד הבריאות
  11. טבעי אך מסוכן: צריכת חלב לא מפוסטר נגמרה באשפוז – כתבה באתר גלובס
  12. דוח אפידמיולוגי שבועי לשבוע 20.03.16-26.03.16 – אתר משרד הבריאות (קובץ אקסל)
  13. Leedom, J. M. (2006). Milk of nonhuman origin and infectious diseases in humans. Clinical infectious diseases, 43(5), 610-615.‏ (תוכן המאמר)