כולנו חוטפים צינון בכל שנה, או אפילו יותר. לחלקנו הצינון הוא רק מטרד אך הוא עלול להיות יותר מסוכן ממה שאנו חושבים… האם אנחנו קרובים לפיתוח חיסון נגד צינון? הכינו את הממחטות

כולנו חוטפים צינון בכל שנה. חלקנו מצטננים אפילו כמה פעמים בשנה. צינון, בדומה לשפעת, נגרם כתוצאה מהדבקה של וירוס. ישנם כמה סוגים של וירוסים שגורמים לצינון אבל העיקרי שבהם נקרא ריינווירוס (Rhinovirus). עדיין לא קיים חיסון זמין כנגד ריינווירוס. אבל רגע, למה בכלל שנצטרך חיסון כזה? זו רק הצטננות, בעוד ששפעת יכולה לסכן חיים, לא?

אז דווקא יש כמה סיבות טובות לפתח חיסון למניעת צינון, והראשונה היא בריאות הציבור. מדענים ורופאים כבר לא חושבים שהריינווירוס הוא נגיף תמים כמו שאנשים עשויים לחשוב. מחקרים הראו שהנגיף יודע לחדור לריאות ולגרום לדלקת ריאות. ריינווירוס נמצא בשכיחות גבוהה בדגימות שנלקחו מילדים ומבוגרים שהתאשפזו בשל סיבוכים שונים בדרכי הנשימה. אנשים עם רגישות גבוהה יותר או כאלה עם רקע של מחלה כרונית (חולי סיסטיק פיברוזיס, אסטמתיים וחולי מחלות כרוניות אחרות) נמצאים בסיכון גבוה מאוד לדלקת ריאות במקרה שידבקו בווירוס.
נגיף הריינווירוס מוכר למדע כבר מתחילת שנות ה-60 ומאז נעשו ניסיונות להרכיב לו חיסון. הניסיון האחרון לפיתוח חיסון פורסם בשנת 1975. למה? כי מסתבר שבדומה לנגיף השפעת יש הרבה מאוד תתי סוגים של הריינווירוס. ליתר דיוק, ידועים כיום כ-160 זנים שונים שלו. החדשות הטובות הן שמדענים הרימו מחדש את הכפפה ועובדים על פיתוח חיסון בימים אלו.  

ישנן שתי גישות מובילות כרגע לפיתוח החיסון. גישה ראשונה מבוססת על אותו עיקרון שעל בסיסו מנסים לפתח עכשיו גם חיסון חד פעמי לשפעת. העיקרון שמאחורי השיטה הזו הוא ליצור חיסון בגישה מעט שונה מזו שעליה מבוססים החיסונים הקיימים היום, תוך ניצול מאפיינים יחודיים של תאים שנדבקו בווירוס. למעשה, קבוצה בריטית שהצליחה להשיג התקדמות בגישה הזו הגישה ב-2014 פטנט המבוסס על השיטה.

ישנן שתי גישות מובילות כרגע לפיתוח החיסון

גישה שנייה מבוססת על הניסיון ההוא מ-1975. באותו ניסוי הזריקו עשרה זנים שונים של הווירוס במטרה להתחסן נגדו, אבל כמובן שניסיון זה לא עזר בהגנה כנגד שאר הזנים של ריינווירוס. כיום, הטכנולוגיה מפותחת יותר כך שהניסויים החדשים כללו 50 זנים בזריקה אחת. תוצאות הניסויים האלה פורסמו בספטמבר 2016, והראו כי בקופי מקוק נרשמה הצלחה בהגנה מפני 49 מתוך 50 הזנים שהם חוסנו כנגדם. בניסויי המשך מנסים עכשיו המדענים להגדיל את מספר הזנים הניתנים בזריקה אחת.
ההצלחות האחרונות בתחום מראות שאחרי שנים רבות, האקדמיה והתעשייה סוגרות פערים ומצליחות להשיג התקדמות של ממש בכיוון פיתוח חיסון אפקטיבי כנגד הווירוס העיקרי הגורם לצינון.

 

מקורות

Bramley, T. J., Lerner, D., & Sarnes, M. (2002). Productivity losses related to the common cold. Journal of Occupational and Environmental Medicine, 44(9), 822-829. (תקציר המאמר)

Louie, J. K., Roy-Burman, A., Guardia-LaBar, L., Boston, E. J., Kiang, D., Padilla, T., … & Schnurr, D. P. (2009). Rhinovirus associated with severe lower respiratory tract infections in children. The Pediatric infectious disease journal, 28(4), 337-339. (תקציר המאמר)

Miller, E. K., Linder, J., Kraft, D., Johnson, M., Lu, P., Saville, B. R., … & Talbot, H. K. (2016). Hospitalizations and outpatient visits for rhinovirus-associated acute respiratory illness in adults. Journal of Allergy and Clinical Immunology, 137(3), 734-743. (תקציר המאמר)

Mclean, G., Ross, W., Johnson, S., Bartlett, N., Guy, B., Girerd-chambaz, Y., … & Burdin, N. (2016). U.S. Patent No. 20,160,095,916. Washington, DC: U.S. Patent and Trademark Office. (תוכן המאמר)

Lee, S., Nguyen, M. T., Currier, M. G., Jenkins, J. B., Strobert, E. A., Kajon, A. E., … & Lu, X. (2016). A polyvalent inactivated rhinovirus vaccine is broadly immunogenic in rhesus macaques. Nature Communications, 7. (תוכן המאמר)