לצאת לטייל ולחזור בשלום

הטיולים הטובים ביותר בישראל מתחילים בסחנה, ביער בן שמן, במקורות הירקון, מהרי אילת הצחיחים להרי אביטל ובנטל – ובקיצור, בטבע. בעזרת כמה כללים פשוטים נזכה בטיול מהנה ונטול אירועים חריגים, וגם נהיה מוכנים אם נצטרך להגיש עזרה ראשונה בטיול.

כיצד לטייל בבטחה? כמו בצה"ל, גם כאן התשובה מתחלקת לשלושה חלקים:

1. הכנה מוקדמת (״מה לעשות בבית כדי שלא נצטער בטיול״)
2. התנהלות בשטח בשעת הטיול (״מה מותר ומה אסור לעשות בזמן הטיול״)
3. התנהלות בשעת חירום (״אוי ואבוי, קרה משהו. מה נעשה עכשיו?״)

הכנה מוקדמת

יאללה, מתכננים טיול, אבל רגע, איזה סוג טיול?
האם טיול ברכב או טיול שדורש הליכה רגלית? אם הולכים ברגל, האם המסלול מוצל או חשוף לשמש? האם יש מקום למלא או לקנות מים? ומהו מזג האוויר הצפוי? שאלות כאלו יעזרו לנו להבין מהם הקשיים שבהם אנחנו עלולים להיתקל ולתכנן טוב יותר את הדברים שכדאי שיהיו אתנו בתיק או ברכב.
בואו נדבר על כמה פריטים שכדאי לקחת לטיול, במיוחד טיול שכולל הליכה במסלולים בשטח ובשמורות טבע.

מים
בטיול במזג אוויר חם נחשב את כמות המים בהתאם למספר השעות שאנו מטיילים ולפי אופי הטיול. ככלל אצבע, עבור אדם מבוגר המטייל ברגל יש לשאת כליטר עד ליטר וחצי לכל שעת טיול. עבור ילדים המספר נמוך מעט, כחצי עד שלושת רבעי הליטר לשעה. חשוב לא לצאת עם כמות הקטנה מבקבוק גדול (1.5 ליטר) של מים, ושתהיה אפשרות למלא עוד. כמו כן לא מומלץ לקחת לטיול תה קר, מיצים, משקאות מוגזים וכו׳ אלא מים בלבד (אפשר וכדאי ליהנות מכוס קפה בשטח או מבקבוק קטן של מיץ בסוף הטיול, אבל לא כמשקה עיקרי). משקאות שאינם מים (לדוגמה קפה המכיל חלב) יוצרים תחושת שובע או ״מלאות״ ועל כן עלולים להפחית את הכמות שאנו שותים. מיצים אמנם מספקים אנרגיה בזכות הסוכר, אבל מכבידים יותר על מערכת העיכול ועלולים לגרום לכאבי בטן בשתייה מרובה תוך כדי מאמץ גופני.
חשוב מאוד להקפיד לשתות ולהקפיד שכל המטיילים ישתו, גם מי שאינו מרגיש צמא. בטיולים ״רטובים״ (שבהם נכנסים לבריכות טבעיות או הולכים בנחלים) חשוב להקפיד על כך במיוחד, מכיוון שגם כשאנחנו במים אנו עלולים להתייבש. על הסיכונים בהיעדר שתייה מספיקה תוכלו לקרוא כאן.

אוכל
כשאנו יוצאים לטיול בשטח חשוב לקחת אוכל שיחזיק מעמד בתיק וייתן לנו את האנרגיה לטיול. אם לוקחים כריכים, יש להימנע מממרחים שמתקלקלים מהר (גבינות, חומוס, מיונז). מומלץ לקחת פירות יבשים או אגוזים הנשמרים היטב ומספקים קלוריות זמינות לגוף. רצוי לא להרבות בתוספי מלח (חטיפים מלוחים, משקאות איזוטוניים, ג׳לים לספורטאים או כדורי מלח), שכן למרות הדעה המקובלת, בטיול ברמת מאמץ בינונית לא סביר שתיגרם פגיעה במאזן המלחים בגוף.

לבוש
בטיולים שכוללים הליכה ולא רק נסיעה חשוב מאוד להקפיד על נעילת נעליים גבוהות ורכוסות היטב (לא נעלי ספורט חצאיות). הסיבה היא שבהליכה בשטח משובש (שבילי כורכר, טיפוס על סלעים) אנו עלולים לדרוך ולמעוד והקרסול עלול להיפגע (עד כדי נקע). כשאנו נושאים משקל על הגב, הסיכון לאבד אחיזה גובר. נעל גבוהה ורכוסה היטב מקבעת את הקרסול ומפחיתה את הסיכון לפגיעה חמורה גם כשאנו מועדים. חשוב לחבוש כובע רחב שוליים להגנה מהשמש, ומומלץ מאוד ללבוש חולצה עם שרוולים ולא גופייה כדי להפחית את החשיפה לשמש. כדאי ללבוש בגדים ארוכים וקלים שיגנו עלינו מהשמש ובה בעת לא יגרמו להזעה יתרה ולאיבוד נוזלים. חשוב כמובן להימרח בקרם הגנה בהתאם להנחיות.

ערכת עזרה ראשונה
לכל קבוצת מטיילים חשוב שתהיה לפחות ערכת עזרה ראשונה בסיסית בתיק קטן ונוח. אפשר לקנות ערכות מוכנות או להרכיב ערכה בעצמנו. רצוי שהערכה תכלול את הפריטים הבאים: ציוד חבישה בסיסי (הכולל תחבושת שדה מסוג שאתם יודעים כיצד להשתמש בו), פדי גזה, אגד מדבק (״פלסטר״), סרט הדבקה רפואי ונוזל או ספריי לחיטוי מקומי, אגד אלסטי, משולשי בד (המשמשים לקיבוע שדה, כפי שיוסבר בהמשך) ומספריים. זהו הציוד הבסיסי ביותר, ואפשר להוסיף לו כמובן פריטים נוספים – אפשר להיעזר בתקן של משרד החינוך לתיק מגיש עזרה ראשונה (הנמצא בקישור הבא). זכרו שיש פריטים שעשויים להציל חיים (כגון חסם עורקים מודרני, הקרוי CAT) אך מחייבים הדרכה, שכן שימוש לא נכון בהם עשוי להזיק. חשוב לקחת קרם הגנה (מסנן קרינה), ונוזל דוחה יתושים.

חשוב מאוד גם לשמור על אמצעי תקשורת למקרה חירום (טלפון טעון ו/או מטען חירום), כאשר על הטלפון יישמר מראש מספר טלפון של גורם שיכול לסייע באזור הטיול (בית ספר שדה, מוקד יחידת חילוץ וכו'). אפשר גם להתקין את אפליקציית 100 של משטרת ישראל, המאפשרת חיוג תוך שידור אוטומטי של מיקום המתקשר.

נוסעים למקום שבו לא תוכלו להיות זמינים? חשוב מאד לדאוג שמישהו שאינו משתתף בטיול יידע איפה אתם ומתי אתם אמורים לחזור.

התנהלות בשטח

אם נקפיד על כמה עקרונות בסיסיים במהלך הטיול נפחית משמעותית את הסיכון לפציעה או לפגיעה אחרת. עקרונות אלו מתחלקים ל״נעשה״ ו״נימנע״.

נעשה:

• נטייל בשבילים מסומנים. בשטח (גם בשמורות טבע מסודרות) עלולים להיות בורות ומערות, גדרות בקר ונקודות שמסוכן לחצות (שלא לדבר על שדות מוקשים ברמת הגולן ונפלים בשטחי אימונים). שמירה על הליכה בשבילים מסומנים ומסודרים תסייע לשמור על ביטחון המטיילים.
• בתכנון הטיול כדאי להתחיל את ההליכה מוקדם ולהשאיר את השעות החמות – במיוחד 14:00-12:00 – למנוחה, לשכשוך בבריכה או להליכה בחלק מוצל של המסלול. אם אנו נאלצים ללכת בשעות החמות חשוב מאוד להקפיד על כובע, שימוש בקרם הגנה ושתייה מרובה.
• צורת ההליכה. כדי למנוע נקע חשוב לשים לב כיצד דורכים. טיפוס על סלעים רופפים, הליכה מהירה מדי על משטח חלק או חוסר תשומת לב עלולים להוביל לנפילה, לפציעה או לפגיעה בקרסול.

נימנע מ:

• הפיכת אבנים. אי אפשר לדעת מה יסתתר תחתן ואיזה עקרב/נחש מפוחד יהרוס לנו את הטיול.
• כניסה למערות שאינן מוסדרות או למבנים נטושים, העלולים להוות מקור להדבקה במחלות שונות, למשל קדחת המערות.
• מעשי שובבות מסוכנים כגון טיפוס על עצים, קפיצה לבריכות שלא יודעים את עומקן ואת איכות המים בהן וכו׳ – כי לצד ההנאה חשוב לזכור גם את הסכנות.

התנהלות במקרי חירום

גם אם נתכנן היטב ונטייל נכון, תמיד ייתכנו פציעות ותאונות כגון נפילה והכשת נחש. במקרים כאלה חשוב במיוחד לא להילחץ. רוב הפציעות שניתקל בהן בשטח יכולות להיפתר – לפחות עד שנגיע לטיפול – באמצעות עזרה ראשונה בסיסית, ובמדינה קטנה כישראל קל יחסית לקבל עזרה מגורמים מוסמכים.
לאחר טיפול ראשוני בשטח (בהתאם לפגיעה), הדבר החשוב ביותר הוא פינוי לטיפול רפואי מלא.

השלב הראשון הוא לטפל בפציעה – אם מדובר בהכשה או נשיכת בעל חיים נרצה לקבע את המקום, למנוע מהאדם שנפגע לנוע, ולפנות אותו מהר ככל האפשר לטיפול רפואי.  רצוי לדעת איזו באיזה בעל חיים מדובר, מכיוון שהתיאור יסייע לצוות הרפואי שיטפל בו בהמשך. מה לא לעשות בשום פנים ואופן? לא להשתמש בחסם עורקים, שרק יחמיר את הפגיעה, ולא למצוץ את האזור.
במקרה של חתך או פציעה מדממת נחטא את המקום ונחבוש את הדימום.
במקרה של פגיעה בקרסול (אחת הפציעות היותר נפוצות בטיולים): למרות התגובה הטבעית, חשוב מאד שלא נחלוץ את נעלו של הפצוע אלא להיפך – נקשור אותה חזק יותר על הרגל! המטרה היא לקבע ולהגביל את התנועה של הקרסול, פעולה שתפחית כאב ותצמצם את הסיכון לפגיעה נוספת. במידת האפשר לקבע את הרגל באמצעות משולש בד, חגורה, רצועה של תיק או אלתור דומה (כמו שמודגם כאן). גם במקרה של שבר, הקיבוע הוא החלק החשוב במניעת פגיעה נוספת.
במקרים דחופים חשוב קודם כל לחייג 101 ולהזעיק עזרה.

יתכן שפשוט נלך לאיבוד. למה? כי עשינו קיצור דרך, ירדנו מהשביל כי ראינו משהו מעניין, ובקיצור – לא  ברור לנו היכן אנחנו. במקרה כזה ננסה להיעזר במפה (אם לקחנו) ובאפליקציית ניווט (כי זכרנו לקחת מטען חירום ואין לנו בעיית סוללה), או שנתקשר לגורם מוסמך ונבקש סיוע. במרבית חלקי הארץ פועלות יחידות חילוץ מקומיות המתמחות בנושא, ומשטרת ישראל יודעת לכוון את היחידה המתאימה.

לסיכום

טיול הוא פעילות נהדרת – עם המשפחה, עם החברים ואפילו לבד כדי לנקות את הראש.
זו הזדמנות נפלאה להכיר את הארץ, להתחבר לטבע, למצוא מקומות חדשים ולצבור זיכרונות לכל החיים. אבל כדי לא להרוס את ההנאה הזו כדאי לטייל חכם – לתכנן מראש, להימנע מצרות ומבעיות בטיול, ואם כבר קרה משהו – לדעת להתמודד עם המצב בחוכמה ולחזור הביתה בריאים, שלמים ומאושרים.

מקורות וקריאה נוספת

1. הנחיות משרד החינוך לטיפול ועזרה ראשונה במהלך טיול
2. המלצות משרד החינוך
3. Hew-Butler, Tamara, et al. "Exercise-Associated Hyponatremia: 2017 Update." Frontiers in medicine 4 (2017): 21.
4. איך לטפל במכת חום והתייבשות?
5. איך לטפל בהיפותרמיה וכוויות קור?
6. מה עושים במקרה של הכשת נחש?
7. מה עושים במקרה של נשיכת עכביש?
8. מה עושים במקרה של עקיצת עקרב?