ויטמין K ניתן ליילוד אחרי הלידה. מהו תפקידו ולמה הוא חשוב כל כך לתינוקות? קראו כאן

ויטמין K חיוני לתהליך ייצורם בכבד של חומרים הקשורים בקרישת הדם. חלק מהחומרים עוצרים דימום מחוץ לכלי הדם במקרה של פציעה, וחלקם מונעים היווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם.
מקורו של ויטמין K הוא במזון ובחיידקי המעי. מכיוון שהעובר גדל בסביבה סטרילית, מערכת העיכול שלו אינה מכילה חיידקים שיכולים לייצר ויטמין K. אמנם כמות קטנה מאוד של הוויטמין עוברת מהאם דרך השלייה ונאגרת בכבד של העובר, אבל אין בה די כדי להגן עליו מפני דימומים. אחרי הלידה מקבל התינוק ויטמין K מחלב האם, אבל גם כמותו קטנה מאוד. כל עוד מעי התינוק אינם מתמלאים בחיידקים המייצרים את הוויטמין, מערכת הקרישה שלו אינה בשלה.

הסיכון העיקרי בחסר בוויטמין K הוא מה שמכונה "מחלה דימומית של היילוד" – מונח כללי שמתייחס לשלושה מצבים, שהמשותף לכולם הוא דימומים והפרעות קרישה.

המצב הראשון הוא מחלה דימומית מוקדמת – דימום חמור שמופיע תוך יממה מהלידה. המצב אופייני בעיקר לתינוקות שאמותיהם נטלו תרופות מסוימות בזמן ההיריון. אפשר למנוע את המחלה על ידי מתן ויטמין K לאשה ההרה.

המצב השני, והנפוץ מכולם, הוא מחלה דימומית קלאסית. זו מופיעה תוך יממה עד שבוע מהלידה, ומתאפיינת בדימומים בטבור, במערכת העיכול, בעור, באף, בפין לאחר ברית מילה, ובמקרים נדירים, במוח. אפשר למנוע את המחלה על ידי מתן ויטמין K ליילוד לאחר הלידה.

המצב השלישי הוא מחלה דימומית מאוחרת. זו מופיעה החל מהשבוע השני לאחר הלידה ועד גיל ארבעה חודשים, וקיימת רק אצל ילדים שלא קיבלו זריקת ויטמין K לאחר הלידה. המחלה מתאפיינת בדימומים קשים במיוחד, כשהמשמעותי והמסוכן ביניהם הוא דימום מוחי תוך גולגולתי. כמעט מחצית מהתינוקות עם דימום מוחי מפתחים נזק מוחי ארוך טווח, וכ-10% מהם מתים כתוצאה מהדימום.

לפני הכנסת ויטמין K לשימוש שגרתי (כזריקה ליילודים בשעות הראשונות), 2% מהיילודים סבלו ממחלה דימומית כלשהי. התסמינים האופייניים כוללים אי-שקט, הקאות מרובות, ישנוניות, קשיי האכלה, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, ודום נשימה העשויים לרמז על דימום תוך מוחי. בנוסף יכולים להופיע בבדיקה הגופנית סימני דימום משמעותיי הכוללים חיוורון קיצוני, לחץ דם נמוך ודופק מהיר.

לפני הכנסת ויטמין K לשימוש שגרתי (כזריקה ליילודים בשעות הראשונות), 2% מהיילודים סבלו ממחלה דימומית

מחוץ למערכת העצבים והמוח – ייתכנו סימנים של דימום במערכת העיכול ובהם צואה שחורה או הקאות דמיות. לעתים נדירות מופיעים שטפי דם נרחבים בעור, בטבור, בשריר או במפרקים כעדות לדימום במקומות אלו.

מכיוון שמדובר במצב חירום, לכל תינוק עם חשד למחלה דימומית או עם דימום חמור בלתי מוסבר יש לתת מיד מנה בודדת של ויטמין K בזריקה תת-עורית, תוך שרירית או תוך ורידית. אין לעכב את הטיפול עד לקבלת תוצאות מעבדה.
במקרים מסוימים של דימום תוך גולגולתי נדרשת התערבות ניתוחית (נוירוכירורגית) על מנת לנקז את איזור הדימום ולמנוע נזק מוחי.
בכל מקרה של חשד למחלה דימומית של היילוד, גם אם התינוק קיבל ויטמין K לאחר הלידה, יש לגשת בדחיפות לרופא.
הדרך הטובה ביותר למנוע מלכתחילה את כל סוגי המחלה הדימומית של היילוד היא מתן ויטמין K בזריקה תוך שש שעות מהלידה.

מתן ויטמין K פומי (דרך הפה) משפר את קרישת הדם בשבוע הראשון לחיים, אבל הוא לא מונע מחלה דימומית קלאסית או מאוחרת. בשל שיעור התמותה הגבוה במחלות האלה, מתן ויטמין K פומי אסור בארה"ב ואינו מומלץ בישראל ובמרבית מדינות אירופה.
מתן ויטמין K בזריקה יכול לגרום לשטף דם ולכאב במקום ההזרקה, אבל אין לו תופעות לוואי אחרות. הזרקת הוויטמין מותרת לכל התינוקות, בלי קשר למינם, לסוג הלידה, או לחסר G6PD (מצב מולד שבו אסור ליילודים לקבל תרופות מסוימות).
התכשיר הניתן בזריקה לשריר הוא אותו התכשיר הניתן בשתייה. הוא אינו מכיל מלחי אלומיניום כאדג'וונט או תימרסל כחומר משמר.

לידה קלה ובריאה!

מקורות

1. – Hemorrhagic disease of newborn‏ אתר Medscape
2. Vitamin K Deficiency Bleeding -אתר ה-CDC
3. Schulte, R., Jordan, L. C., Morad, A., Naftel, R. P., Wellons, J. C., & Sidonio, R. (2014). Rise in late onset vitamin K deficiency bleeding in young infants because of omission or refusal of prophylaxis at birth. Pediatric neurology, 50(6), 564-568.‏ (תקציר המאמר)