חומרים בחיסונים, מהם?

חיסונים ניתנים לתינוקות, לילדים ולמבוגרים בריאים, והבטיחות והיעילות שלהם נבדקות בצורה מחמירה.

מלבד החומר המחסן עצמו, חיסונים מכילים חומרים רבים נוספים, שניתן לחלקם לכמה קטגוריות:

•        נוזלים שבתוכם נמצאים החומרים השונים (לדוגמא מים או סליין סטריליים)
•        חומרי שימור ומייצבים (לדוגמא אלבומין, פנולים וגליצין)
•        אדג'וונטים (חומרים שמטרתם להגביר את התגובה החיסונית הנגרמת בעקבות החיסון)
•        שאריות מהמצע בו גודלו הווירוסים או החיידקים ששימשו ליצירת החיסון (לדוגמא חלבון ביצה)

מדוע חיסונים מסוימים מכילים אלומיניום? האם הוא מסוכן?

מלחי אלומיניום כגון aluminum hydroxide, aluminum phosphate, and aluminum potassium sulfate משמשים בחיסונים כאדג'וונט, שהוא כאמור חומר שמטרתו להגביר את התגובה החיסונית של הגוף ובכך לייעל את החיסון. עבור חיסונים מסוימים, אם לא מוסיפים אדג'וונט כגון מלח אלומיניום, התגובה החיסונית פחות יעילה ויש צורך במספר גדול יותר של מנות חיסון להשגת יעילות.

אלומיניום הוא יסוד נפוץ מאוד, והחשיפה העיקרית של בני אדם לאלומיניום היא דרך המזון. כמות האלומיניום שתינוק נחשף אליה בשנת חייו הראשונה, מהמזון (אפילו חלב אם מכיל אלומיניום) ומחיסונים, נמוכה משמעותית מהכמות המינימלית שנחשבת בטוחה. מבוגר אמריקאי אוכל בממוצע 9-7 מיליגרם אלומיניום בכל יום. בכל החיסונים שתינוק מקבל בשנת חייו הראשונה על פי התוכנית האמריקאית יש ביחד 4.225 מיליגרם אלומיניום בלבד.

מלחי אלומיניום משמשים כאדג'וונטים בחיסונים כבר יותר מ- 60 שנה, ולא נמצאו בעיות כלשהן שקשורות לשימוש בהם.

מדוע חיסונים מכילים אנטיביוטיקה?

חומרים אנטיביוטיים משמשים בתהליך הייצור של חיסונים על מנת למנוע זיהום בחיידקים לא רצויים. לדוגמא, חיסוני שפעת מיוצרים בביצים, ועל מנת למנוע זיהום של החיסון בחיידקים שמקורם בביצה (שאינה סטרילית), משתמשים באנטיביוטיקה. בתהליכי הניקוי של החיסון מורחקות שאריות האנטיביוטיקה, אבל כמויות קטנות של אנטיביוטיקה עלולות להימצא בחיסונים מסוימים. הדבר מעורר חשש בקרב מי שדואגים מפני תגובה אלרגית לחומרים אנטיביוטיים אלה.

החומרים האנטיביוטיים שגורמים לרוב מקרי האלרגיה הם חומרים ממשפחת הפניצילין, משפחת הצפלוספורינים וסולפה, והם אינם משמשים בתהליך הייצור של חיסונים ולכן לא קיימים בחיסונים.

האנטיביוטיקות שכן משמשות בתהליכי ייצור חיסונים הן נאומיצין, פולימיקסין B, סטרפטומיצין וגנטמיצין. רק כמויות זעירות מהן נשארות בחיסונים, אם בכלל, ולא נמצא קשר ביניהן לבין מקרים של תגובה אלרגית.

מדוע חיסונים מכילים פורמלדהיד?

פורמלדהיד הוא חומר אנטי-בקטריאלי ואנטי-פטרייתי יעיל מאוד, ובייצור חיסונים הוא משמש לניטרול וירוסים ורעלנים. לדוגמה, משתמשים בפורמלדהיד על מנת להחליש את נגיף הפוליו במהלך ייצור חיסון הפוליו ולניטרול רעלן הדיפתריה במהלך ייצור החיסון נגד דיפתריה.

במהלך ייצור החיסונים, הפורמלדהיד נמהל לריכוזים נמוכים מאוד, אבל שאריות של החומר יכולות להימצא בחיסונים מסוימים. הכמויות שנמצאות בחיסונים קטנות משמעותית מהכמויות המצויות בתאי הגוף באופן טבעי, ואינן מהוות סכנה בטיחותית.

גוף האדם מייצר פורמלדהיד באופן טבעי ונחשף לפורמלדהיד שמצוי בסביבה. בגוף של תינוק שמשקלו כ- 3-4 קילוגרם יש באופן טבעי פי 70-50 פורמלדהיד מהכמות שמוזרקת בחיסון. הפורמלדהיד מהחיסון מתפרק במהירות, תוך שעות, בתהליכים מטבוליים טבעיים של הגוף.

האם חיסונים מכילים שאריות של תאי קופים? ותאים מבעלי חיים נוספים? ותאי אדם?

וירוסים יכולים להתרבות בתוך תאים חיים בלבד, ולכן על מנת לייצר חיסונים כנגד וירוסים, חלק מתהליך הייצור כולל ריבוי מכוון של הווירוסים בתוך תאים. חיסון שפעת למשל מיוצר תוך שימוש בביצים. לייצור חיסונים אחרים משתמשים בתאים שגדלים בתרבית (כלומר בתוך כלים ייעודיים במעבדה או במפעל, ולא כחלק מיצור חי). ישנם סוגים רבים של תאים המשמשים לייצור חיסונים, שכן לכל וירוס ולכל טכניקת ייצור מתאימים תאים שונים (דוגמאות: Vero, MRC-5, MDCK, WI-38 ועוד). מקורותיהם של התאים האלה מגוונים – עוברי אפרוחים, קופים, בני אדם ועוד. התאים האלה מורחקים מהחיסונים לפני תום תהליך הייצור.

על מנת לוודא שלא נשארו תאים או רכיבי תאים מתהליך הייצור, מבוצעות בדיקות יסודיות לאיתורם בחיסונים. ליתר ביטחון, נעשה שימוש בטכניקות לניטרול של תאים או רכיבי תאים שנותרו (לדוגמא שימוש בחומרים שמפרקים DNA).

התוצאה היא שלא נותרות בחיסון המוזרק לבני אדם שאריות של תאים.

האם חיסונים מכילים חלבון ביצה? האם הוא עלול לגרום לתגובה אלרגית?

החיסונים נגד שפעת ונגד קדחת צהובה (חיסון הניתן לנוסעים למדינות בהן המחלה הזו נפוצה) מיוצרים תוך שימוש בביצים. חלבוני ביצה נשארים לעתים בחיסון ועלולים לגרום לתגובה אלרגית. לכן ההנחיה היא להישאר בקרבת קופת החולים או טיפת החלב למשך זמן של כעשרים דקות לאחר החיסון. במקרה של אלרגיה ידועה לחלבון ביצה, ניתן (בחלק מהמקרים) לתת את החיסון תחת השגחה רפואית במרפאת אלרגיה.

החיסונים נגד חצבת וחזרת מיוצרים בתרביות תאים שמקורן לא בביצים.

האם יש כספית או תימרוסל בחיסונים?

תימרוסל (Thimerosal) הוא חומר שימור שמכיל כספית. בעבר היה נהוג להוסיפו לבקבוקוני חיסונים המכילים יותר ממנת חיסון אחת, על מנת לוודא שהנוזל בבקבוקון לא יזדהם בין מתן מנות החיסון.

התימרוסל עורר חשש מכיוון שהוא מכיל כספית, שהיא מתכת רעילה. למרות שלא נמצאה עדות לבעיה רפואית שתימרוסל עלול לגרום לה בריכוזים הנמוכים המשמשים בחיסונים, עקב הלחץ הציבורי הוצא החומר משימוש בחיסונים, והוא אינו קיים יותר בחיסונים הניתנים בישראל.

מונוסודיום גלוטמאט בחיסונים – האם זה לא מסוכן?

מונוסודיום גלוטמאט משמש כחומר מייצב בחיסונים מסוימים. הוא מסייע במניעת נזק לחומר החיסון כתוצאה מחשיפה לאור ולחום. הכמות המצויה בחיסונים היא מזערית ולא מסוכנת. לדוגמא, הכמות היומית המקסימלית המומלצת של מונוסודיום גלוטמאט היא פי 32,000 מהכמות המצויה במנה אחת של חיסון שפעת. כמות המונוסודיום גלוטמאט המצויה בכוס חלב אם היא פי 936 מהכמות המצויה במנה אחת של חיסון השפעת.

מקורות

1. Common Ingredients in U.S. Licensed Vaccines – מתוך אתר ה-FDA
2. Ingredients of Vaccines – Fact Sheet – מתוך אתר ה-CDC
3. נספח Vaccine Excipient & Media Summary – מתוך הספר הורוד של ה-CDC (קובץ PDF)
4. Vaccine Ingredients: Frequently Asked Questions – מתוך אתר ה-healthychildren.org של American Academy of Pediatrics.
5. חומרים נוספים בחיסונים (מדעת)
6. Mitkus, R. J., King, D. B., Hess, M. A., Forshee, R. A., & Walderhaug, M. O. (2011). Updated aluminum pharmacokinetics following infant exposures through diet and vaccination. Vaccine, 29(51), 9538-9543.‏
   (קובץ PDF)
7. Toxic Substances Portal – Aluminum – מתוך אתר ה-Agency for Toxic Substances and Disease Registry
8. Study Reports Aluminum in Vaccines Poses Extremely Low Risk to Infants – מתוך אתר ה-FDA
9. Demystifying Vaccine Ingredients – Formaldehyde – מתוך אתר Harpocrates Speaks
10. Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee Meeting – מתוך אתר ה-FDA
11. Demystifying Vaccine Ingredients – MSG – מתוך אתר Harpocrates Speaks