להיזהר בלי להילחץ מפגיעות חום

רבים מאיתנו זוכרים טיול בית ספר שהתבטל בגלל יום קיץ לוהט. אתם בטח גם זוכרים את כל אותם משחקי שתייה שנועדו לגרום לנו לשתות כמה שיותר מים. וכולנו יודעים למה – האיום המרחף והתמידי של "מכת חום", "התייבשות" או "מכת שמש". מהן התופעות האלו וכיצד ניתן להימנע מהן? לפני שנצא לשטח כדאי מאוד לדעת את התשובות לשאלות הללו.

ראשית צריך להבין עקרון יסודי בפיזיולוגיה – הומאוסטזיס, הישארות במצב קבוע ("הומאו" – זהה, קבוע; "סטזיס" – להישאר). העיקרון הזה אומר שיצורים חיים ינסו לשמר את הגוף שלהם בצורה הכי קבועה שהם יכולים, למשל מבחינת הטמפרטורה, אחוזי החמצן, כמות המים ועוד.
לגוף שלנו יש דרכים שונות לשמור על הטמפרטורה בטווח הנכון. האיבר שאחראי על ניטור הטמפרטורה הוא חלק במוח שנקרא היפותלמוס, המודד את הטמפרטורה של הדם המגיע אליו. בנוסף להיפותלמוס יש לנו בעור עצבים הרגישים לחום ולקור, שמספקים לנו תחושה מודעת יותר של הטמפרטורה בסביבה.
בתגובה לעלייה בטמפרטורה, הגוף ירחיב כלי דם בניסיון להביא כמה שיותר דם קרוב לפני העור, בכדי לזרז איבוד חום לסביבה. כלי נוסף לקירור הוא כמובן הזעה. כאשר חם לנו, בלוטות הזיעה מפרישות נוזל אל פני העור. אידוי הנוזל הזה למעשה מוציא חלק מהחום של הגוף אל הסביבה, ומשאיר אותו קר יותר.

כפי שניתן לראות, לדם יש תפקיד חשוב מאוד בוויסות הטמפרטורה. מאחר ומים הם המרכיב העיקרי של הדם, מחסור בנוזלים מקשה על הגוף לווסת את הטמפרטורה (וכמובן פוגע גם בפעולות חיוניות אחרות).
אחרי שביססנו את העקרונות המדעיים מאחורי פגיעות אקלים, אפשר לגשת לפגיעות עצמן.
בכתבה הזו נדבר רק על פגיעות כתוצאה מטמפרטורות גבוהות, ובקישור הזה תוכלו לקרוא עוד על פגיעות כתוצאה מטמפרטורות נמוכות וכיצד ניתן להימנע ולטפל בהן.

פגיעות חום

אלה הן הפגיעות הכי נפוצות בארצנו החמה, וגם הכי מסוכנות.
מכת חום (לפעמים נקראת "מכת שמש", או בעגה המקצועית "היפרתרמיה"):
מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף מגיעה ל-42 מעלות צלזיוס. לרוב היא מתרחשת בזמן מאמץ, במיוחד כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה, אך היא יכולה להתרחש גם סתם כשהטמפרטורה גבוהה, ללא מאמץ כלל. בניסיון להתקרר הגוף ירחיב כלי דם בפריפריה (כלומר באזורים הרחוקים יותר מהלב והמוח), ויזיע, וכתוצאה מכך אדם הסובל ממכת חום יהיה סמוק, מיוזע ועם דופק גבוה.

הטמפרטורה הגבוהה פוגעת בחלבונים במערכת העצבים המרכזית ופוגעת בתפקוד המנטלי, והתייבשות וירידה בלחץ הדם יחמירו גם הם את המצב. אדם הסובל ממכת חום יהיה מבולבל והכרתו תתדרדר, הוא יסבול מבחילות ומקשיי התמצאות. במקרים קיצוניים יותר הפגיעה בחלבוני הגוף תהיה כה חמורה שהיא תביא לקריסת מערכות, במיוחד בכליות כתוצאה מהצטברות חלבונים בדם. קריסת מערכות זו יכולה להביא למוות גם לאחר טיפול בחום והשבת נוזלים לגוף. מכת חום קשה יכולה גם לשנות בצורה מהותית את תפקוד ההיפותלמוס במוח, מה שיביא לכך שאדם שסבל ממכת חום יהיה רגיש יותר למכות כאלו בעתיד.

מי רגיש לפגיעות חום? כפי שכבר ציינו, אנשים שחוו מכת חום בעבר רגישים במיוחד. אנשים שאינם בכושר המבצעים פעילות גופנית מאומצת. עודף מוטיבציה עלול לדחוף אדם להגיע למצבים כאלו. גם מחסור בשינה ובמנוחה עלולים להחמיר את המצב. מהגרים או תיירים מארצות קרות שהגוף שלהם אינו מורגל בטמפרטורות חמות. תהליך ההתרגלות יכול לקחת מספר שבועות.

מה עושים במקרה של מכת חום? קודם כל מחייגים 101 למד"א ומזמינים אמבולנס. במקביל יש לקרר את האדם בצורה הכי יעילה ומהירה שאפשר, אך מבלי לסכן אותו. יש להשכיב את האדם בצל, או להכניסו לחדר ממוזג. להפשיט אותו מכל בגדיו ולשטוף אותו בכמויות גדולות של מים (למעשה להסיע ממנו את החום). אבל חשוב לא לשפוך מים על אזור הפנים ובמיוחד האף והפה מאחר והם יכולים לגרום לחנק. במקום זאת אפשר להניח מגבת או חולצה רטובה על הראש. אם הנפגע יכול, יש לעודדו לשתות מים כפי יכולתו (סחרחורות ובחילות עלולות להקשות על כך).

התייבשות:
לרוב התייבשות מתלווה לפגיעת חום ומחמירה אותה, אך היא יכולה להתרחש גם בפני עצמה. בדרך כלל אנחנו שומעים על סכנת ההתייבשות בעיקר בקיץ, אך אפשר להתייבש גם במהלך החורף או בעקבות מחלה חריפה במערכת העיכול.
כאשר אנו מאבדים נוזלים, לחץ הדם יורד ומקשה על הלב לספק חמצן ואנרגיה לתאי הגוף, כשהסכנה הגדולה ביותר היא למוח וללב עצמו. הגוף זקוק לנוזלים גם כדי לפנות פסולת ועודפי מלחים דרך מערכת השתן, ולכן כאשר מתייבשים היכולת הזו נפגעת, ורמות המלחים שמצטברים בגוף פוגעות באיזון התקין.
נפגע התייבשות יציג תסמינים דומים לאלו של מכת חום, אך פניו יהיו חיוורים, הדופק מהיר וחלש. הוא יסבול גם מסחרחורות, מחוסר התמצאות ומהידרדרות בהכרה. במקרה כזה יש להזמין טיפול רפואי, להושיב את הנפגע באזור מוגן ממזג האוויר (כדי למנוע הידרדרות לפגיעת חום, או קור בהתאם למצב), ולתת לו לשתות אם הוא מסוגל.

לסיכום: לגוף יש יכולת לווסת את עצמו כדי לשמור על איזון ולהגיב לתנאי הסביבה השונים. אך ליכולת הזו יש מגבלות, ובמצבי קיצון היא תקרוס. במידה ואתם או מישהו לידכם חש ברע, חשוב לחייג 101 ולהזעיק עזרה במהירות, ולפעול לפי הנחיות המוקדן. העניקו לנפגע טיפול נרחב יותר רק במידה והדבר לא מסכן אתכם.

מקורות והרחבה:

1. המלצות משרד הבריאות להתנהלות בטוחה בקיץ
2. חוזר משרד הבריאות- קווים מנחים לטיפול ומניעה של פגיעות אקלים חם
3. מכת חום, מתוך אתר Mayo Clinic (אנגלית)
4. התייבשות, מתוך אתר Mayo Clinic (אנגלית)