״הנרות הללו״: טיפול תרופתי באמצעות נרות-מה חשוב לדעת?

"נר" הוא שמה העממי של הפתילה (למען הדיוק, ראוי להשתמש במונח "פתילה". למען ההומור וההתאמה לחג, במאמר זה נשתמש בכינוי העממי המקובל).

הנר הוא צורת מתן מוצקה, המאפשרת להכניס תרופה לגוף דרך פי הטבעת, הנרתיק או השופכה (השימוש בנרות להחדרה דרך השופכה הוא נדיר במיוחד, אך קיים בעולם).  

שימוש בנרות למתן טיפול תרופתי ידוע כבר מימי קדם. היפוקרטס, אשר חי במאה החמישית לפני הספירה ונחשב לאבי הרפואה המודרנית, נהג לומר כי נרות מיועדים לצעירים מאד או למבוגרים מאד.

 הנר עשוי מחומר בסיס, שלתוכו מפזרים או ממיסים את התרופה. בסיס הנר עשוי מחומרים מסיסי שומן או מים. כשהנר נמצא בתוך הגוף הוא מתמוסס, או ניתך בטמפרטורת הגוף ואז התרופה משתחררת. 

 חשוב לדעת:

פיזור התרופה בחומר הבסיס אינו בהכרח הומוגני. לכן, אין לתת חצי נר, ולהניח שבתוכו נמצאת חצי מכמות התרופה!

שלוש תכונות חשובות הנדרשות ליצירת נר יעיל ובטוח לטיפול: 

1. שמירה על צורה כדי לאפשר את השימוש – כלומר, נר שלא ניתך בעת הוצאתו מהאריזה. 
2. נוחות בעת השימוש – עיצוב צורתו צריך להיות נוח ומתאים לסוג השימוש . לדוגמה נרות לשימוש בפי הטבעת צורתן בדרך-כלל מחודדת בקצה (צורת טורפדו). נרות המיועדים לשימוש בנרתיק, צורתם בדרך כלל עגולה או אובלית.
3. הנר צריך להתמוסס בגוף במהירות.

שימושים נפוצים בנרות:

נרות המיועדים לפי הטבעת הם הנפוצים ביותר. בין השימושים הנפוצים ביותר בנרות אלה (אצל מבוגרים) הוא טיפול מקומי בטחורים.  מעניין לציין, כי בעת ההתמודדות עם הפנדמיה העולמית COVID-19, השימוש בהם נעשה לנפוץ אף יותר מאחר שהפנדמיה גרמה לשינוי הרגלים דוגמת ירידה בפעילות גופנית, ישיבה ממושכת ושינוי הרגלי התזונה, שגרמו לעלייה בשכיחות הטחורים ובצורך לטפל בהם. [מקור]

נרות הניתנים דרך פי הטבעת משמשים לא רק לטיפול מקומי, אלא גם לטיפול בכאבים ולהורדת חום. 

 נרות המיועדים לנרתיק משמשים בדרך-כלל לטיפול מקומי בנרתיק דוגמת זיהומים חיידקיים, פטרייתיים או טיפול ביובש בנרתיק.

מה היתרונות במתן נר?

1. מתן מקומי של התרופה לתוך חלל, כמו בנר המוחדר לנרתיק.
2. עקיפת מערכת העיכול: כאשר תרופה נספגת דרך הפה היא עוברת בוריד השער של הכבד ומשם נחשפת לתאי הכבד. בתאי הכבד מתבצע מטבוליזם של התרופה וחלק ממנה הופך לא פעיל עוד לפני שהגיע בכלל למחזור הדם הסיסטמי. מתן בנר מאפשר ספיגה ישירה לכלי הדם באגן ובכך לדלג על "סיבוב" אחד שהתרופה עושה בכבד בטרם תגיע למחזור הדם. 
   החיסרון בצורת מתן זו הוא השונות הגדולה בשיעור הספיגה  לעומת הודאות היחסית במתן תרופה דרך הפה.
3. אפשרות לתת תרופות הרגישות לסביבה החומצית בקיבה, או העלולות ליצור גירוי בקיבה. 
4. אפשרות לתת תרופה למי שאינם מסוגלים לבלוע תרופות כמו תינוקות או מטופלים הסובלים מבחילה קשה או הקאות מרובות.

 האם יש גם חסרונות?

החסרונות העיקריים במתן נר הם חוסר היכולת למדוד מנה מדוייקת לעומת סירופ והשונות הגדולה בספיגה. 

כאשר מדובר בתרופות בהן נדרשת מנה מדוייקת נעדיף בד"כ מתן בסירופ, בעיקר בילדים, בגלל היכולת לכוון את המנה לפי משקל הילד. בנוסף, קיימת שונות גדולה בשיעור ספיגת התרופה, גם בין אנשים אבל גם למשל בנרות הניתנים דרך פי הטבעת, אם פי הטבעת אינו ריק עלולה להיווצר בעייה של ספיגת התרופה.

חסרונות נוספים הם חוסר הנעימות היחסי הכרוך בהחדרת הנר, והעובדה שלעיתים עלול להיווצר באזור גירוי או גרד. 

 כיצד מאחסנים נרות?

נרות יש לאחסן בדרך כלל בטמפרטורת הנמוכה מ-25°C (אלא אם נאמר אחרת בעלון התרופה). חדר האמבטיה אינו מקום מומלץ לאחסון תרופות ולאחסון לנרות בפרט, עקב הלחות הגבוהה מאדי המים, וחימום החדר (במיוחד בחורף).

כפי שהוזכר, הנר מיוצר כך שימס בטמפרטורת הגוף, כ-36.6°C. עם זאת, הטמפרטורות בישראל עולות מעל 25°C. לכן, פעמים רבות, בעלונים המצורפים לאריזת הנרות ממליצים להכניס את הנרות לזמן קצר למקרר, כדי לאפשר להם להתקשות מעט, ולהקל על הוצאתם מהאריזה ועל השימוש בהם. רגישות הנרות לטמפרטורה היא גם הסיבה לכך שנרות רבים ארוזים כל אחד נפרד, כך נמנעת הדבקתם זה לזה (בכל מקרה יש לעיין בעלון התרופה לפני השימוש).

השימוש בנר:

יש לרחוץ את הידיים במים וסבון, במיוחד לפני החדרת נר לנרתיק. לאחר ייבוש מוחלט של הידיים, יש להוציא את הנר מאריזת האלומיניום או הפלסטיק המגינה עליו (אם קיימת) ולהחדיר לאט באופן רצוף. בנרות נרתיקיים תהיינה בדרך כלל הוראות בעלון לצרכן שבאריזה. התנוחה הנוחה ביותר, בהיעדר הוראה אחרת, היא הרמת רגל אחת על כסא והחדרה איטית ורציפה, כאשר לעיתים יעשה שימוש במוליך המצורף לאריזה. כאשר האישה בהיריון יש להתייעץ עם הרופא או הרוקח לגבי השימוש במוליך. 
בנרות, בפרט אלו המיועדים לשימוש בנרתיק, יש להשתמש לפני השינה כדי לאפשר להם לימס במקומם. 
כאשר מצורף לערכה מוליך רב פעמי חשוב לשטוף אותו היטב ולייבש בין השימושים.

בנרות רקטליים, במיוחד בילדים, יש לשים לב שלא היתה יציאה (ביקור בשירותים) עם הנר. במקרה שהיתה יציאה עם הנר אין להניח מראש שהחומר לא נספג ויש להתייעץ עם גורם רפואי לגבי מתן מנה נוספת! (זה נכון לגבי כל תרופה, מלבד נרות גליצרין שנועדו לגרום ליציאה…)

טיפול בנרות נשמע אולי כמו סיפור קצת לא נעים, אבל חשוב לזכור שזו אפשרות טיפולית מאוד יעילה ומומלצת במקרים מסוימים, ואין לחשוש מהשימוש בהם בעת הצורך.