מאמר מדעי, קווים לדמותו
מאמר מדעי שונה מכתבה בעיתון או מרשומה בבלוג כי הוא עובר עריכה מדעית ונתון לביקורת מתמדת. מאמרים מדעיים מקוטלגים במאגרי מידע ייעודיים, ויש דרכים מסוימות למצוא אותם במאגרים אלה.
זיהוי מאמרים מדעיים
מדי פעם אפשר למצוא ברשתות החברתיות ובטוקבקים התייחסות למאמרים ולמחקרים מדעיים, אבל פעמים רבות ההתייחסות היא לטקסטים שלמעשה אינם מאמרים מדעיים.
הדבר הראשון שחשוב להבהיר הוא שמאמרים מדעיים מתפרסמים בכתבי עת מדעיים מקצועיים. בלוגים ועיתונים יומיים אינם במות מדעיות מקצועיות. מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים וכל מילה בו נבדקת טרם הפרסום, בניגוד לבלוגים ולכתבות בעיתונות היומית.
חוקרים שמפרסמים מאמרים מדעיים משתייכים כמעט תמיד לאוניברסיטה או למכון מחקר. לעתים נדירות לאדם פרטי יש משאבים וציוד הדרושים לערוך מחקר מדעי ולנתח את התוצאות שלו.
הביקורת על מאמרים מדעים אינה מסתיימת לאחר פרסומם, הם נמצא תחת ביקורת קפדנית בלתי פוסקת. קורא מטיל ספק במאמר מדעי יכול לפנות לחוקר החתום על המאמר (או לחוקר הראשי, במקרה של צוות חוקרים) ולבקש את המידע המלא לבדיקה עצמאית, והחוקר חייב לספק אותו. כך קוראים המטילים ספק בתוצאות יכולים לבדוק אותן. חלק מכתבי עת מתחייבים לפרסם מאמר שמוכיח טעות שנעשתה במאמר אחר.
חוקרים שואפים לביקורת מתמדת זו, לפרסום המחקרים שלהם בכתבי עת מדעיים. התהילה המתלווה לפרסום בעיתונות היא נחמדה, אך אינה משתווה להכרה של הקהילה המדעית, קבוצת העמיתים של החוקר המדעי. פרסום המחקר בכתב עת מדעי הוא עדות לכך שחוקרים אחרים מכירים בכך שהמחקר בעל ערך, התוצאות והעדויות שלו משכנעות, והוא מחדש בתחום שבו הוא עוסק. השאיפה של הקהילה המדעית היא תמיד להמשיך ולחקור, להמשיך ולגלות, גם כאשר גילויים אלה מפריכים ידע קודם. אין חוקר השואף לפרסם את המחקרים שלו בבמות שאינן מקצועיות, שאין בהן ביקורת.
שני מאפיינים של כתבי העת שבהם מתפרסמים מאמרים עוזרים להעיד על איכותו של המחקר שאנו בוחנים – הנושא והדירוג. מאמרים מדעיים רציניים יתפרסמו בדרך כלל בכתבי עת העוסקים בנושא מסוים, ולא בפרסום המקבץ מחקרים מתחומים שונים ללא הבחנה. בנוסף, כתבי עת מדעיים מדורגים על פי איכותם, מידע שהוא נגיש לציבור. עורכי כתבי העת האלה מחפשים מאמרים רציניים, חשובים ופורצי דרך מכיוון שכך הם שומרים על המוניטין המקצועיים שלהם מחד, ומושכים קוראים מאידך. מאמר המתפרסם בכתב עת זניח, צריך להדליק נורת אזהרה שמשהו בו עלול להיות בעייתי.
מאפיין נוסף של מאמרים מדעיים, המבדיל אותם מפרסומים אחרים, הוא שמקור המימון של המחקר מצוין במפורש במאמר. גופים רבים מממנים מחקרים מדעיים – קרנות ציבוריות ופרטיות, אוניברסיטאות וגם גופים מסחריים. בישראל, למשל, מחקרים רבים ממומנים על ידי קרנות של משרד המדע, משרד הבריאות, האיחוד האירופי וארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן, האגודה הישראלית לסוכרת ואחרים. אם מתגלה שחוקר הסתיר את מקורות המימון שלו או שיקר בנוגע להם, הדבר מטיל חשד כבד ומידי על המחקר שלו.
דרך אחרת לזהות מאמרים מדעיים היא על פי מאגרי המידע שבהם הם מקוטלגים. בניגוד לחיפוש חסר אבחנה ברשת, חיפוש במאגרים אלה יניב רק תוצאות של מאמרים ממקורות הידועים כאמינים. גם אז, החיפוש במאגרים אינו עניין של מה בכך, ויש לבחור בקפידה את מונחי החיפוש כדי שהתוצאות שיתקבלו יהיו רלוונטיות לנושא שבו אנו עוסקים.
מבנה המאמר המדעי
להלן תמצאו צילום של מאמר ממעבדתו של פרופסור אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל, שימש אותי להדגים מבנה טיפוסי של מאמר מדעי בתחום מדעי החיים.
כותרת – בראש המאמר מופיעה הכותרת.
שמות המחברים – מתחת לכותרת כתובים שמות המחברים, שהם כל החוקרים שהשתתפו במחקר. השם הראשון הוא לרוב שמו של החוקר שביצע את רוב העבודה; השם האחרון הוא שמו של החוקר הראשי, כלומר, בעל המעבדה או מנהל המחלקה בה בוצע המחקר. בין לבין כתובים שמות יתר המשתתפים, לפי סדר התרומה לעבודה. בחלק מהמאמרים אפשר למצוא בסוף המאמר פירוט מה היה חלקו של כל מחבר.
מתחת לשמות החוקרים מופיע השיוך של כל חוקר – לאיזו אוניברסיטה או מכון מחקר הוא שייך. כמו כן מופעים שם פרטים ליצירת קשר עם החוקר האחראי.
אבסטרקט (תקציר) – זהו התקציר של כל המאמר (במאמר המובא כאן הוא נקרא summary) המתאר את הרקע למחקר ואת התגליות. יש כללים קפדניים בנוגע לאורך התקציר, ואי-אפשר להסתמך רק עליו כדי להבין את המאמר. חלקים חשובים לא יופיעו בגלל מגבלת האורך.
גוף המאמר – גוף המאמר כולל רקע ספרותי לנושא (כלומר, סיכום המחקרים הקודמים בנושא), פירוט טכני בנודע לדרך שבה נעשו הניסויים (כדי שאחרים יוכלו לשחזר את העבודה, אם ירצו), את התוצאות ואת הפרשנות של החקרים את התוצאות האלה. למעט התוצאות החדשות של המחקר, כל טענה ועובדה במאמר חייבת להיות מגובה בביבליוגרפיה, במאמר או מאמרים קודמים שביססו אותה.
ביבליוגרפיה – רשימת המקורות שעליהם הסתמכו החוקרים.
שונות – בין סוף המאמר והביבליוגרפיה אפשר למצוא תיאור של חלקו של כל משתתף במחקר (לפעמים), מידע מקורות המימון ועל ניגודי עניינים.
קריאת מאמר מדעי
קריאת מאמר מדעי אינה פשוטה. מאמרים מדעיים כתובים כמעט תמיד באנגלית, שהיא השפה הבינלאומית של המחקר המדעי, ובדרך כלל היא טכנית ומקצועית. באוניברסיטאות יש קורסים המוקדשים אך ורק לנושאי קריאת מאמרים מדעיים והבנתם, וכמובן כיצד לכתוב מאמרים מדעיים. לעתים השפה והנושאים כה מתמחים, שאפילו חוקרים באותו תחום כללי יתקשו להבין את המאמר אם לא התמחו בתחום המחקר המסוים. יתר על כן צריך לציין שמאמרים רבים זמינים רק בתשלום לחוקרים וסטודנטים באוניברסיטאות ומכוני מחקר, ואינם פתוחים לציבור הרחב. נדיר מאוד למצוא מאמר מדעי רציני שיתפרסם בעיתונות היומית או בבלוגים, ושיהיה ברור בקלות להדיוטות בקריאה ראשונה (ואפילו שנייה או שלישית).
כמי שנמצאת בעיצומו של תהליך פרסום מאמר מדעי אני יכולה להבטיח לכם שזהו תהליך קשה, מתיש ומתסכל. טובה ככל שתהיה עבודה מדעית, לא פשוט לפרסם אותה בכתבי עת רציניים. אבל התמורה היא הכרה של הקהילה המדעית בי ובעבודתי. ודברים אלה נכונים לכל חוקר רציני ולכל מחקר רציני.