איך להשיב להססני החיסון?

19.8.21

החיסונים נגד נגיף הקורונה ניתנים בישראל מסוף 2020, ורוב האוכלוסייה הבוגרת חוסנה כבר לפני מספר חודשים. ברחבי העולם ניתנו כבר כ-4.7 מיליארד מנות חיסון (מתוכם מעל 600 מיליון של חברת פייזר-ביונטק), תוך מעקב חסר תקדים של גופי בריאות ואנשי רפואה ומחקר ברחבי העולם. על אף הניסיון הנרחב, ותיעוד היעילות והבטיחות הגבוהים של החיסון בעשרות רבות של מחקרים, יתכן שבסביבתנו יש עדיין אנשים שחוששים להתחסן ושואלים את עצמם ואותנו אם כדאי לקבל אותו. אחרים עשויים עדיין לחשוש מלתת את החיסון לילדיהם המתבגרים, או לקבל מנה שלישית, למרות שהם באוכלוסיה שעבורה מומלץ לקבלה. שאלות אלו יכולות להישמע לנו לא הגיוניות: כיצד ייתכן שאחרי כל מה שעברנו בשנה וחצי האחרונים הם לא מוכנים להגן על עצמם?

אנחנו עלולים להגיב להתנגדויות שלהם בכעס, במיוחד אם אלו אנשים יקרים וחשובים לנו, אנחנו רוצים לעזור להם להפיג את החששות, אבל לא יודעים כיצד. פעמים רבות מתפתח ויכוח לא נעים שממנו שני הצדדים יוצאים מתוסכלים וזה מקשה על כל המעורבים בעניין. כדי שהשיחות האלה יהיו יעילות יש כמה דברים שכדאי לדעת ולעשות: 

 

הם לא מתנגדי חיסונים

 

הדבר הגרוע ביותר שאפשר יכולים לעשות הוא לתייג את מי שאינם מסכימים אתנו כמתנגדי חיסונים. תיוג אנשים הוא מעשה אנושי, שמצד אחד עוזר לנו להבין את העולם טוב יותר אבל גם פוגע ביכולת שלנו להידבר עם האנשים שתייגנו. כדי שההסברה תהיה יעילה אנחנו צריכים להרוויח הקשבה, והדרך לעשות זאת היא להתייחס אל האנשים האלה בכבוד ולהקשיב להם. 

חשוב להבין שמלבד קומץ מתנגדי חיסונים אידיאולוגים שמתנגדים לכל חיסון שקיים (וגם לחיסונים שעוד לא פותחו עדיין, כפי שקרה עם החיסונים נגד קורונה שהשמועות וההפחדות לגביהם התרוצצו זמן רב לפני שהחלה הפצתם), רוב האנשים שחוששים מפני חיסוני הקורונה בהחלט מבינים את חשיבותם של החיסונים הקיימים שנבדקו במשך עשרות שנים ועל מאות מיליוני אנשים. הבעת ספקות ורצון להמתין כדי לראות עד כמה החיסון החדש יעיל ובטוח לפני שמסכימים להתחסן הם מעשים הגיוניים. הספקות האלה לא הופכים אותם למתנגדי חיסונים אלא לאנשים שתחושותיהם לגבי העניין שונות משלנו, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

 

החששות שלהם לגיטימיים

מותר לחשוש מפני חיסון חדש. זה לא פשע אלא עניין אנושי והגיוני. המחלה שגורם נגיף קורונה היא מחלה חדשה ולא מוכרת, והחיסון שאמור להגן עלינו מפניו פועל בטכניקה חדשה, והראשון מסוגו אי פעם. 

נכון שהוא אושר לשימוש באוכלוסייה אחרי שנמצא יעיל ובטוח במחקרים קליניים שבהם השתתפו עשרות אלפי נבדקים, אבל תמיד יכול להיות שיתגלו תופעות לוואי נדירות יותר כשהחיסון יינתן לאוכלוסיות גדולות. המחלה בוודאות מסוכנת יותר מהחיסון החדש, אך טבעי לחלוטין שאנשים יחששו מתופעות לוואי לאחר חיסון שניתן להם כשהם בריאים.

 

הם נחשפים לתעמולה ממוקדת

נוסף על החששות ההגיוניים אפשר לראות שהרשתות החברתיות, קירות הרחובות, כלי התקשורת ואפילו תיבות הדואר נמצאים תחת מתקפה חסרת תקדים של הפחדות ממוקדות מטרה המבוססות על שקרים של ממש. קשה להישאר אדישים לתעמולה הזו, ולא מעט אנשים שאינם מזהים את השקרים מתחילים להסס ולפחד.

 

קשה לשלוט בפחדים, גם (ובעיקר) אם הם לא רציונליים

לכל אחד מאתנו יש תפיסת סיכונים שונה ולא תמיד היא רציונלית. לדוגמה, אנשים רבים אינם מהססים להיכנס למכונית ולעלות על כביש מהיר, אבל פוחדים מעלייה על מטוס למרות העובדה שתאונות בכבישים נפוצות הרבה יותר מאשר התרסקות מטוסים. הרציונל שעומד מאחורי ההתנהגות הזו הוא תחושה  שכשנוהגים במכונית יש לנו שליטה על התוצאה (גם אם זה לא מדויק), אבל במטוס אנחנו מפקידים את חיינו בידי אחרים. 

הפער הזה דומה מאוד לתפיסת הסיכונים של מחלות בהשוואה לחיסונים: אנשים מרגישים שהם יכולים לשלוט על ההדבקה במחלה אך הם אינם יכולים להשפיע על מה שיקרה לגוף לאחר הזרקת החיסון. גם במקרה הזה  התחושה אינה מדויקת, מפני שבדיוק כמו בכביש גם האפשרות להידבק במחלה תלויה בזהירות של הסובבים אותנו – ורק אם נתבודד לחלוטין, נוכל אולי להימנע מהידבקות. 

כשמשוחחים עם הססני חיסונים שומעים את הטיעון הזה לא פעם, אבל גם אם ננסה להתייחס לדברים האלו בצורה הכי קרה ורציונלית תחושת הפחד היא לא תמיד משהו שאפשר לשלוט בו.

 

אז מה עושים?

קודם כל, להקשיב לחששות שמציגים המהססים, להבין מה מקורם ולכבד אותם. זה יכול להיות חשש מפני תופעת לוואי מסוימת וזו יכולה להיות חשדנות עקרונית כלפי חידושים בתחומי הרפואה, וכדי שהמענה שלנו יהיה ממוקד כדאי לברר מהו בדיוק גורם הספק.

במקרה שבו החשש נובע מחוסר הבנה לגבי אופן הפעולה של החיסון לקורונה, כיצד הוא מעורר את מערכת החיסון ואילו תופעות לוואי יכולות להיות לו, אפשר  להיעזר בכתבה הזו, שבה מוסבר האופן שבו פועלים  חיסוני ה-RNA שבהם משתמשים היום בישראל.

אם אלו חששות הנובעים מחשיפה לשמועות שקריות, ברוב המקרים אפשר להפיג אותם בקלות באמצעות  הפרכתן. לשם כך אפשר להיעזר באתר של עמותת מדעת ובפוסטים ברשתות החברתיות שנכתבו על ידי מומחי העמותה במסגרת הפרויקט "מדעת עושה סדר". מידע נוסף נמצא באתרים ובמיזמים שמטרתם בדיקת עובדות כמו "זה נכון?" של מכון דוידסון לחינוך מדעי (מכון ויצמן למדע), "המשרוקית" של גלובס  והאתר "לא רלוונטי" שאותו מפעיל חנן כהן. כדאי מאוד להכיר לחברים המהססים את המקורות האלו, כדי שיוכלו לבדוק את מהימנות השמועות בעצמם. 

הדבר החשוב ביותר הוא להסביר לאחרים מדוע אנחנו בוחרים להתחסן. עלינו לפרט את מכלול השיקולים שמנחה אותנו בהחלטה ולהסביר מהם הסיכונים התיאורטיים ומהי התועלת במניעת מחלה שסיכוניה ממשיים ולא תיאורטיים כלל. אין צורך להאיץ באנשים להחליט בעניין החיסונים, בסופו של דבר המטרה היא שהם יתחסנו לאחר שיבינו את כל השיקולים ולא משום סיבה אחרת.