בריאות האישה ורפואה מגדרית בהיסטוריה ובימינו

08.03.2021
ד"ר איתמר נצר, מומחה לרפואת נשים ומתמחה במנהל רפואי, מדעת
עו"ד תמר תבורי, משרד יגאל ארנון ושות'

לאורך ההיסטוריה נשלטה הרפואה בידי גברים ורק מעט נשים זכו להכרה בהישגיהן – יש נשים ששמותיהן מוכרים כמו מארי קירי ופלורנס נייטינגייל, אבל גם כאלה שתרומתן פחות ידועה בישראל כמו אנג'ליק מרגריט לה בורסיי דו קודריי, מיילדת בת המאה ה-18 שכתבה ספר מיילדות והמציאה את בובת האימון המיילדותית (סימולטור), שהיא גם הבובה הרפואית המדויקת מבחינה אנטומית הראשונה בהיסטוריה. מאמציה והוראותיה הצילו אין ספור נשים ויילודים ממוות בלידה.

בעולם העתיק התמקדה הרפואה לנשים בעיקר בנושאי פריון, והטיפול היה מיועד למניעת היריון ולתמיכה בלידה, ובמקרים מסוימים גם לטיפול בבעיות שעדיין מאתגרות את הרפואה בת ימינו. לדוגמה, פפירוס קאהון (1850 לפנה"ס) ופפירוס אברס (1550 לפנה"ס) מתארים צניחת רחם ומפרטים טיפולים כמו נר נרתיקי עשוי זפת ודשן. היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) הציע תלייה עם הרגליים למעלה כדי שהרחם יחזור למקומו.

גישה זו לא היתה מוגבלת רק לימי קדם, וכך האבחנה של מחלת ההיסטריה הנשית, שהיתה מוכרת ליוונים העתיקים כבעיה שבה הרחם נודד בגוף וגורם מצוקה נפשית, שימשה במאה ה-19 גם את פרויד ואת עמיתיו לתיאור נשים שסבלו מתסמינים כמו רגזנות, נטייה לעילפון, נדודי שינה והתכווצויות בבטן. [2]

בתחומים אחרים של הרפואה התווכחו אנטומיסטים (מומחים לאנטומיה) מאות שנים על האנטומיה הנשית, ופעמים רבות גילו מחדש את הדגדגן או השתיקו את קיומו. המבנה האנטומי האמיתי שלו התגלה רק בשנת 1998 על ידי האורולוגית הלן אוקונל.[3]

תחומים אחרים בבריאות האשה נחשבו טאבו ולכאלה שאינם מתאימים לעיסוקם של רופאים, וזו הסיבה לכך שהעיסוק ביילוד הוקצה למיילדות בלבד. במאה ה-17 רופאים שבו לקחת עליו בעלות והדירו את המיילדות מהעיסוק ומהדיון בנושא. התוצאה היתה שמקצוע זה עבר בין שני קצוות מרוחקים, תוך כדי התעלמות מצורכיהן של הנשים בכל קצה: מסכנות הלידה לפני התפתחות הרפואה המודרנית, שעדיין קיימות במדינות המתפתחות, ועד לרפואת יתר ומנטליות פס הייצור של חדר הלידה המודרני.

הדומיננטיות של גברים ברפואה לא רק מנעה מנשים רבות להגיע להישגים אלא גם גרמה להטיה בבסיס המחקר והטיפול הרפואיים מפני שמדע הרפואה לא התייחס למשמעות הקלינית של ההבדלים הפיזיולוגיים בין נשים לגברים. הרפואה המודרנית החלה להתייחס להבדלים בין גברים ונשים רק בסוף המאה ה-20. דוגמה לכך אפשר למצוא במאמר "תסמונת ינטל" של ד"ר ברנרדין הילי, שהתפרסם בשנת 1991 בעיתון הרפואי של ניו אינגלנד (NEJM). המאמר תיאר כיצד התקף לב בנשים אינו מאובחן אלא אם האשה כבר הוכיחה בעבר שהיא עוברת התקפי לב "כמו גבר", ושמו נגזר מדמותה של ינטל, גיבורת ספרו של יצחק בשביס זינגר, שהורשתה ללמוד תלמוד רק כשהתחפשה לגבר.[4]

זה קורה אפילו במאה ה-21, למשל במקרה של כדור שינה בשם אמביאן (סטילנוקס, זולפידם) שנוסה על גברים בלבד, אבל התגלה כגורם תאונות דרכים במטופלות מבוגרות שגופן מפרק את התרופה לאט יותר מאשר גופם של גברים. המינון לנשים הוקטן והסיכון שלהן להיפגע בתאונות דרכים בגלל התרופה הצטמצם משמעותית.

כדי לטפל בהטיה הזו גופים שונים של הממשל האמריקאי, ובהם NIH ,FDA והסנאט, החלו לדרוש בשנים האחרונות השתתפות גדולה יותר של נקבות במחקרים בבעלי חיים, ובשנת 2015 הודיעה הלשכה לבריאות האשה של ה-NIH שחובה לכלול נשים בכל המחקרים שהארגון מממן.[5]

למרות התחושה שהתקדמנו, יש עוד דרך ארוכה לתיקון ההטיה המגדרית במערכת הבריאות ובמדע הרפואה. נשים בנות מיעוט אתני ונשים שאינן לבנות סובלות מבעיות ייחודיות הנובעות גם ממגדר וגם מגזע, שבעטיים הן זוכות ליחס שונה ממערכת הבריאות. בנות מיעוטים סובלות מבעיות רפואיות יותר מאשר שאר האוכלוסייה כולל סרטן, מחלות לב וסיבוכים מיילדותיים. דבר זה נכון הן עבור נשים שחורות בארצות הברית והן עבור נשים ערביות בישראל.[6, 7]

עניין נוסף הוא שצורכי הבריאות של נשים עם מוגבלות, במיוחד בתחומי הפוריות והבריאות המינית, זוכים להתעלמות ואף לשלילה.[8] בעשרות השנים האחרונות גם לא חלו התפתחויות משמעותיות נוספות, ותחומים רבים בבריאות האשה נותרו ללא מענה, למשל אבחון וטיפול באנדומטריוזיס ובפיברומיאלגיה.

הטכנולוגיה הרפואית מגלמת בתוכה הבטחה לשוויון, ואכן בעבר היה לה תפקיד משמעותי בשיפור הנגישות של נשים לחינוך, להשתתפות בכוח העבודה ולהגשמה עצמית. הרשימה כוללת, בין השאר, מוצרי היגיינה נשית שאפשרו לנערות ולנשים לצאת מהבית בשביל ללמוד ולעבוד בזמן הווסת, וטכנולוגיות שונות למניעת היריון – ובמיוחד הגלולות המשולבות שאפשרו לנשים להחליט אם ומתי להרות, לתכנן קריירה ומשפחה ולהגן מפני הפסקות היריון לא בטיחותיות. תחום זה עבר מהפכה מאז ימי ההפלות הלא חוקיות בסמטה האחורית, והיום קיימת אפשרות להפסקת היריון תרופתית בלתי פולשנית. גם פיתוח של משאבות חלב, שאפשרו לנשים לחזור לעבוד ולהמשיך להיניק, היטיב את מצבן.

העידן החדש במחקר ופיתוח בתחום בריאות האשה, כולל תחום ה"פמטק" (Femtech) שפורח היום בארץ ובעולם, מבטיח מבט חדש ופתרונות יצירתיים לצורכיהן של נשים באמצעות רפואה מודרנית, אישית, המלווה באמצעים דיגיטליים ומבוססת על מחקר המכוון לבריאותן. הרפואה עדיין אינה שוויונית, ונשים בכל העולם עדיין לא מקבלות את הטיפול שהן זכאיות לו, אבל במבט לאחור אפשר לראות שהמצב פעם היה גרוע מאוד וכעת נעשה ניסיון לתקן את מה שהיה בעבר ולנוע לעבר עתיד טוב יותר ומותאם יותר.

 

* מאמר זה נלקח מפרסום מיוחד לרגל יום האשה בנושא היבטים תרבותיים, רגולטוריים ומשפטיים בבריאות האשה, וכולל נושאים נוספים כגון השפעת המס הוורוד, אפליה בפרסום ובמדיה חברתית ובאינטליגנציה מלאכותית על בריאות האשה, השפעתו של איסוף מידע אינטימי על נשים והשפעתה של מחלת הקורונה על בריאותן של נשים באופן כללי. אפשר לקרוא את המאמר המלא בכתובת:

https://www.arnon.co.il/sites/default/files/Innovation%20%26%20Women%27s%20Health_SMALL.pdf

יום האישה הבינלאומי - בריאות האישה ורפואה מגדרית בהיסטוריה ובימינו

[1] https://www.medarus.org/Medecins/MedecinsTextes/du_coudray.htm

[2] Hysteria R.E. Kendell, in International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, 2001.

[3] O'Connell, Helen E.; Sanjeevan, Kalavampara V.; Hutson, John M. (October 2005). "Anatomy of the clitoris". The Journal of Urology. 174 (4): 1189–

[4] https://abcnews.go.com/Health/fda-recommends-slashing-sleeping-pill-dosage-half-women/story?id=18182165

[5] https://www.bbc.com/future/article/20180518-the-inequality-in-how-women-are-treated-for-pain

[6] Holdt Somer SJ, Sinkey RG, Bryant AS. Epidemiology of racial/ethnic disparities in severe maternal morbidity and mortality. Semin Perinatol. 2017 Aug;41(5):258-265. doi: 10.1053/j.semperi.2017.04.001. PMID: 28888263. https://www.nationalpartnership.org/our-work/resources/health-care/maternity/black-womens-maternal-health-issue-brief.pdf.

[7] https://www.health.gov.il/publicationsfiles/inequality-2018.pdf

[8] United Nations General Assembly, Note by Secretary General, Sexual and reproductive health and rights of girls and young women with disabilities 14 July 2017.

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2024 | מדעת - למען בריאות מושכלת