נתוני קורונה בישראל
תרמו לעמותה

עזרו לנו לקדם את בריאות הציבור בישראל, לחברה בריאה יותר

כפתור לתרומה לעמותת מדעת
מחלת קורונה - מרכז מידע
מידע על קורונה - בקישור הזה
קישורים

מה צריך לדעת על בדיקות לאבחון קורונה?

אחד הנושאים העיקריים המעסיקים בימי המגפה את כולנו – הציבור הרחב, התקשורת וכמובן הצוותים המקצועיים – הוא הבדיקות לאבחון המחלה. ליכולות לאתר חולים חדשים במהירות ולבדוק החלמה בקרב חולים קיימים, חשיבות מכרעת למניעת התפשטותה של המחלה. לכן החלטנו לעשות קצת סדר בנושא.

יש שני סוגים עיקריים של בדיקות לקורונה שעליהם מדברים:
1. בדיקות לזיהוי ישיר של הנגיף – הבדיקות העיקריות המבוצעות בישראל בימים אלה, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בבדיקות אלה לוקחים דגימה עם מטוש מחלל האף והפה של הנבדק. המטוש עובר תהליך לזיהוי החומר הגנטי של הנגיף בשיטת PCR. 

2. בדיקות לזיהוי של התגובה החיסונית לנגיף – אלו הבדיקות הסרולוגיות המדוברות. בבדיקות אלה לוקחים דגימת דם מהנבדק (סרום הוא נוזל הדם, ומכאן שם הבדיקה) ומחפשים בה נוגדנים נגד הנגיף.

לשני סוגי הבדיקות יש יתרונות ויש חסרונות, וחשוב להבין אותם, כדי להבין את תפקיד הבדיקות בניהול המגיפה ובקבלת החלטות אישיות. 

 

זיהוי ישיר של הנגיף

בדיקות המטוש יכולות לזהות מחלה פעילה בלבד. כלומר, הן יעילות לצורך אבחון של מי שחולה בעת ביצוע הבדיקה. הבדיקה יכולה לזהות נוכחות של הנגיף במערכת הנשימה גם בזמן מחלה קלה, קצת לפני התפתחות של תסמינים ואפילו אצל אנשים אסימפטומטיים, שלא יפתחו תסמינים כלל. בדיקות אלה אינן יעילות אם רוצים לזהות אנשים שחלו בעבר והחלימו, כיוון שבעת הבדיקה הנגיף כבר נעלם מגופם. בבדיקות לזיהוי ישיר של הנגיף נמצא אחוז גבוה של תוצאה שלילית כוזבת; אחד מכל חמישה אנשים חולים עלול לקבל תוצאה שלילית בבדיקה. 

 

זיהוי של התגובה החיסונית לנגיף

הבדיקות הסרולוגיות לא יכולות לזהות מחלה בשלביה הראשונים, אך יכולות לזהות תחלואה בשלביה המתקדמים וגם לזהות מחלה שהתרחשה בעבר. עם זאת, כרגע אין ברשותנו בדיקות סרולוגיות באיכות המאפשרת לדעת ברמת וודאות גבוהה דיה שהתוצאה החיובית שהתקבלה אינה כוזבת. כלומר, יכול להיות שאדם יקבל תשובה שאומרת שהוא חולה או היה חולה, אף שלא היה חולה ואינו חולה בפועל. אחת הסיבות לכך שמתקבלת תשובה שגויה היא שבשלב זה לא ברור אם הבדיקות מזהות גם נוגדנים שנוצרו נגד נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה (הגורמים לצננת קלה וחלקים גדולים מהאוכלוסייה חלו בהם בעבר). 

כאשר עורכים בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה, עלולים אחוזי טעות קטנים לגרום לכך שאנשים רבים יזוהו בטעות כמי שחלו בעבר, אף שמעולם לא נדבקו. ברוב הבדיקות לזיהוי מהיר יש היום למעלה מאחוז אחד מדווח של טעות. אפילו אם מדובר על אחוז אחד בלבד של טעות, חשוב להבין שבבדיקה של מיליון אנשים שלא חלו יהיו 10,000 תוצאות כוזבות; 10,000 אנשים יקבלו תוצאה שלפיה הם נדבקו ב-COVID-19 וחלו, אף שהדבר מעולם לא קרה. יש דרכים להתגבר על זה, אך הן דורשות הבנה טובה יותר של הנגיף והבנה טובה יותר של התגובה החיסונית נגדו. כרגע אין לנו הבנה כזו, ואנו מקווים שתהיה בהמשך בזכות עבודה של צוותים רבים ברחבי העולם. 

Text on the button

לסיכום, בדיקות שונות לאבחון קורונה חשובות לצורך המשך הבקרה על המחלה, כדי למנוע את התפרצות המגיפה וכדי לשלוט בה. עם זאת, לבדיקות השונות יש מגבלות, במיוחד כשהן משמשות לקבלת החלטות, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. מאחר שתוצאות שגויות עלולות ליצור נזק משמעותי, הכנסתן של בדיקות חדשות מתבצעת לאט ובזהירות. לכן, חשוב שנמשיך לשמור על כללי הריחוק הפיזי ונתאזר בסבלנות בציפייה להתקדמות בתחום.

 

האתר מנוהל ומתוחזק ע"י עמותת מדעת

פיתוח: דניאלה קרני-הראל

עיצוב ומיתוג: כרמי אהוביה


תרומה לעמותת מדעת

אנו עושים כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות המלצה רפואית. אנו מעודדים את מי שחפץ בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים.

מוזמנים לקרוא עוד על תהליך יצירת התוכן שלנו

הפרטיות שלכם חשובה לנו
האתר של מדעת עושה שימוש בעוגיות על מנת ליצור חוויה נעימה לכל המבקרים, אתם מוזמנים לקרוא על זה עוד ב דף תנאי המשתמש שלנו

Midaat © 2024 | מדעת - למען בריאות מושכלת