מחקר נוסף מאשר: מתנגדי חיסונים אחראים להתפרצויות של שתי מחלות מסוכנות
מחקר חדש, שסקר מחקרים קודמים, אישר כי סרבנות חיסונים קשורה להתפרצויות של חצבת, ובמידה פחותה שעלת, בשנים האחרונות. הילדים הלא מחוסנים של הסרבנים הם הקורבנות הראשונים של המחלות והמקור של חלק נכבד מהתפרצויות החצבת והשעלת בארצות הברית.
נעם לויתן, 27.3.2016
חצבת ושעלת הן שתי מחלות שקטלו ילדים רבים עד להמצאת החיסונים נגדן. עם זאת, בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על התפרצויות של מחלות אלו, על אף שיש חיסונים המגנים מפניהן. רוב האנשים מאשימים את תנועת מתנגדי החיסונים בחזרתן של מחלות הילדות הקטלניות. הרי ללא ההגנה שמספקים החיסונים חופשיים גורמי המחלה להדביק ילדים, להתרבות בהם ולהתפשט לאנשים לא מחוסנים אחרים, או לאחוז הקטן של האנשים שמסיבות שונות החיסון לא הגן עליהם.
על פי מחקר זה, ילדים שלא חוסנו נמצאו בסיכון גדול פי 35 לחלות בחצבת מאשר ילדים מחוסנים.
מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA, בדק האם יש קשר בין דחיית חיסונים וסירוב להתחסן לבין ההתפרצויות האחרונות של חצבת ושעלת בארצות הברית. תוצאות המחקר הראו כי אלו המפנים אצבע מאשימה לעבר מתנגדי חיסונים צודקים – אכן יש קשר בין חזרתן של המחלות המסוכנות להימנעות מחיסונים.
החוקרים סקרו מחקרים משנים קודמות שדיווחו בהם על התפרצויות חצבת ושעלת ושבדקו בהם את הקשר בין מחלות והימנעות חיסונים או דחייתם. החוקרים מצאו 18 מחקרים שתיארו 1416 מקרי חצבת שהתרחשו בארצות הברית מאז שנת 2000, השנה שבה ארצות הברית הוכרזה כ"נקייה מחצבת". מבין המקרים האלו, נמצאו נתונים על היסטוריית החיסונים של 970 חולי חצבת ש-405 מתוכם היו לא מחוסנים, ללא כל סיבה רפואית (באוכלוסייה הכללית אחוז הלא מחוסנים אינו גבוה מ-10%). כמו כן, בחינת נתונים על מקרי מחלה לאורך זמן הראו שברוב התפרצויות החצבת המקרה הראשון (index case), שהוא מקור ההתפרצות, היה אדם לא מחוסן. נוסף לכך, אחד המחקרים שסקרו החוקרים בדק את הסיכון של ילד לא מחוסן ללקות בחצבת לעומת ילד מחוסן. על פי מחקר זה ילדים שלא חוסנו נמצאו בסיכון גדול פי 35 לחלות בחצבת מאשר ילדים מחוסנים.
כאמור, נוסף לחצבת החוקרים בדקו גם את הנתונים על מחלת השעלת. הם סקרו 32 מחקרים שדיווחו על התפרצויות של שעלת מאז 1977. בניגוד לחיסון נגד חצבת, החיסון נגד שעלת דועך עם השנים, כך שההגנה שהוא מספק למחוסנים נחלשת עם הזמן (גם החסינות של מי שחלה בשעלת דועכת עם הזמן). בהתאם לכך החוקרים גילו כי מספר התפרצויות של המחלה התרחשו דווקא באוכלוסיות מחוסנות, אך הם גם מצאו קשר בין הימנעות מכוונת מחיסונים להתפרצויות אחרות של מחלת השעלת.
ככל שיותר ויותר אנשים יסרבו לחסן תפתח לגורמי המחלות דרך להגיע לאנשים הפגיעים ביותר, להזיק להם ואולי אף לגרום למותם
חלק נכבד מהתפרצויות החצבת בארצות הברית בתקופה האחרונה, כגון ההתפרצות המפורסמת בדיסנילנד, מקורן באנשים שלא התחסנו במכוון. ומצב זה נכון אפילו בחלק מהתפרצויות השעלת. אנשים שבוחרים לא להתחסן מעמידים בסכנה לא רק את עצמם, אלא גם את הסובבים אותם – מחוסנים ולא מחוסנים. זו דוגמה לחשיבותו של "חיסון קהילתי". חיסונים מאפשרים להגן על פרטים באוכלוסייה שאינם מחוסנים: כדי להצליח להדביק אדם לא מחוסן, גורם המחלה צריך להגיע לסביבתו של אותו אדם פגיע. אם הרוב המכריע של אנשים בסביבתו של האדם התחסנו נגד המחלה, אין לגורם המחלה דרך להתקרב אליו ולהדביק אותו. תינוקות שעוד לא חוסנו, אנשים עם מערכת חיסון פגועה, זקנים שמערכת החיסון שלהם נחלשה, אנשים שהתחסנו אך החיסון לא פעל אצלם ואפילו אנשים שבוחרים לא להתחסן, זוכים להגנה מפני המחלות בזכות חומת המגן שמקימים האנשים המחוסנים. אך ככל שיותר ויותר אנשים יסרבו לחסן תפתח לגורמי המחלות דרך להגיע לאנשים הפגיעים ביותר, להזיק להם ואולי אף לגרום למותם.
מחקרים כגון זה מדגימים כיצד תנועות שוליים המתנגדות לחיסונים מסכנות את החיים של כולנו, במיוחד במקרה שהמנהגים שלהן יתפשטו באוכלוסייה: אחוז הלא מחסנים הוא זעום, בינתיים, וכבר אנו עדים לשובן של מחלות קטלניות החוזרות לגבות קורבנות.
גם בישראל ניתן לראות דוגמאות בהן הימנעות מכוונת מחיסונים מובילה להתפרצויות. בקרב אוכלוסיות הממאנות לחסן את ילדיהם, כמו בישובים הרדוף ובית קשת שבצפון, או בקרב קהילות מסוימות בירושלים, נצפו בשנים האחרונות התפרצויות של חצבת, חזרת ושעלת, שבמהלכן נדבקו גם תינוקות מתחת לגיל חיסון. בחלק מהמקרים התוצאות היו טראגיות.
במהלך התפרצות החצבת בשנת 2008 בירושלים נתקלה ד"ר אסתר ארונסון באחד התינוקות האלו במסגרת עבודתה כרופאת משפחה. "תינוק בן ארבעה חודשים הגיע למרפאה ממוטט, מכוסה פריחה, עיניו מכוסות מוגלה, ומתנשף בכבדות. הוא נחשף לחצבת לאחר שהות משותפת עם קרוב משפחה לא מחוסן, שהיה בתקופת הדגירה של המחלה. התינוק אושפז בבידוד וטופל במינונים גבוהים של אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שניוניים. התינוק שרד לבסוף. אני מקווה לא להיתקל עוד בילד במצב כזה. אבל בהתחשב במצב הנוכחי בארץ, זו עדיין אפשרות."
אמו של התינוק סיפרה לד"ר ארונסון שהמשפחה של הילד הלא מחוסן פשוט לא מאמינה בחיסונים.
בעקבות מקרה זה ומקרים דומים, הצטרפה ד"ר ארונסון לעמותת מדעת החורטת על דגלה מתן מידע אמין על נושאים הקשורים בבריאות הציבור, ובכלל זה, חשיבות החיסונים.
ד"ר נעם לויתן, דוקטור למדעי החיים (Ph.D.) ממכון ויצמן למדע