אודות צהבת A
הפטיטיס A הוא וירוס RNA קטן וחסר מעטפת. הווירוס בוּדד לראשונה ב-1979, אך מחלת הצהבת הנגרמת כתוצאה מחשיפה אליו מתוארת עוד מימיי היפוקרטס (377-460 לפנה"ס).
בשונה ממחלות צהבת אחרות, וירוס זה גורם למחלה אקוטית בלבד, כלומר בעלת משך קצר, ולא למחלה כרונית שיכולה ללוות חולה שנים רבות. לווירוס יש מאחסן אחד בלבד בטבע – האדם. המשמעות היא שאם כל בני האדם יהיו מחוסנים מפני הווירוס, לא יהיה לו מאחסן טבעי והוא ימוגר מן העולם.
דרכי הדבקה
הדבקה בווירוס בדרך כלל מיוחסת למזון מזוהם או, ברוב המקרים, למים מזוהמים.
הווירוס עמיד מאוד ובתנאים מסוימים יכול להיות יציב במשך חודשים במים ובמזון. הווירוס גם עמיד בתנאי חומציות ונדרשת הרתחה של כמה דקות על מנת לקטול אותו בוודאות. זאת אחת הסיבות שבשלהן ממליצים להרתיח את מי השתייה של תינוקות למשך דקות אחדות ולא להסתפק בהרתחה של כמה שניות.
כמו כן ניתן להידבק מאדם חולה אשר לא שטף ידיים היטב אחרי שימוש בשירותים ונגע במזון או בחפץ אחר. הדבקה יכולה להתבצע גם מאדם המחליף טיטול לילד חולה.
הווירוס נכנס אל הגוף דרך הפה ומשתכפל בכבד. כ-12-10 יום לאחר ההדבקה הווירוס מופרש לדם ומופץ דרך מערכת העיכול בצואה, כלומר, המחלה הופכת מידבקת. שיא ההפרשה מתרחש כשבועיים לפני תחילת התסמינים. המשמעות היא שברוב המקרים לא נדע להיזהר מהדבקות מאדם חולה, כיוון שבשלב זה גם הוא עוד לא יודע שהוא חולה.
כשלושה שבועות בממוצע לאחר הופעת התסמינים כבר אין הפרשה של הווירוס לסביבה. ילדים בדרך כלל מידבקים לתקופה ממושכת יותר ממבוגרים.
זמן הדגירה הממוצע (הזמן שבין ההדבקה להופעת התסמינים) הוא 28 יום (בין 15 ל-50 ימים).
תסמיני המחלה
כ-2% תמותה בחולים מעל גיל 40
המחלה האקוטית מתאפיינת בחום, חולשה, חוסר תיאבון, בחילה, שתן כהה וצהבת (בצהבת הכוונה לצהבהבות העור המעידה על אי-ספיקה של הכבד).
שלב זה בדרך כלל אינו אורך יותר מחודשיים. עם זאת, ב-15%-10% מהמקרים תסמינים עלולים להתמשך מעבר לכך, או להיעלם ולחזור שוב במשך עד חצי שנה. בממוצע, אדם מבוגר שיחלה, יחווה מחלה במשך כחודש.
לא כל אדם שנדבק במחלה חווה תסמינים.
יש קשר ישר בין הסיכוי לפתח תסמינים לגיל הנדבק: בילדים עד גיל 6 "רק" 30% יפתחו תסמינים. בגילאים מאוחרים יותר, רוב החולים יפתחו תסמינים, עם 70% סיכוי לפתח צהבת.
בין 11% ל-22% מהמקרים מגיעים לאשפוז.
כ-0.3% מהמקרים מסתיימים במוות, כאשר אחוז זה עולה עם הגיל ומגיע ל-2% בקרב חולים מעל גיל 40 (בעידן שלפני החיסון, צהבת A גרמה לכ-100 מיתות בשנה בארה"ב).
אודות החיסון
החיסון להפטיטיס A אושר לראשונה ב-1995 ונכנס לשגרת החיסונים בישראל בשנת 1999. זהו חיסון המכיל וירוס מומת ושתי מנות שלו נותנות הגנה של 100% בילדים וקרוב ל-100% במבוגרים.
החיסון ניתן כיום בישראל בשתי מנות: בגיל שנה וחצי ושוב בגיל שנתיים ורבע (אם כי את המנה השנייה ניתן לתת כבר כחצי שנה לאחר הראשונה).
החיסון הוא בטוח ביותר, ואין לו תופעות לוואי חמורות. ייתכנו כאב, אדמומיות או נפיחות באזור קבלת הזריקה בימים שלאחר קבלת החיסון, ובמקרים נדירים יותר ייתכנו חום או עייפות. לא נרשמו תופעות לוואי נוספות לחיסון זה.
החיסון אינו מומלץ לאנשים אשר ידועים כמפתחים תגובה אלרגית קשה לאחד ממרכיבי החיסון. לגבי נשים בהיריון – בטיחות החיסון לא נבדקה, אם כי החיסון מכיל וירוס מומת ואף חיסון מומת אחר לא נמצא כמסוכן בהיריון. בהיריון יש לאמוד את הסכנה מההתחסנות מול הסכנה בהדבקות בהפטיטיס A בסביבה שבה נמצאת האישה ההרה.
מקורות:
- (Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases The Pink Book: Course Textbook – 13th Edition (2015 – מתוך אתר ה-CDC
- Hepatitis A – מתוך הספר הורוד של ה-CDC (קובץ PDF)
- Hepatitis A – מתוך אתר ה-WHO ׁ(קובץ PDF)
- Harrisons Manual of Medicine, principles of internal medicine, 19th Edition by Dienstag JL. Kasper D, Fauci A, Hauser S, Longo D, Jameson J, Loscalzo J. eds. 2015., 360: Acute Viral Hepatitis
- Jawetz, Melnick, & Adelberg's Medical Microbiology, 26e by Brooks GF, Carroll KC, Butel JS, Morse SA, Mietzner TA. 2013, Chapter 35. Hepatitis Viruses.
- Harrisons Manual of Medicine, principles of internal medicine, 19th Edition by Dienstag JL. Kasper D, Fauci A, Hauser S, Longo D, Jameson J, Loscalzo J. eds. 2015 ,Recommendations for International Travel.
- HEPATITIS A, General Information (קובץ PDF) – מתוך אתר ה-CDC
- אישור לחיסון HAVRIX – מתוך אתר ה-FDA
- Updated Recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) for Use of Hepatitis A Vaccine in Close Contacts of Newly Arriving International Adoptees – מתוך אתר ה-CDC
- Hepatitis A – מתוך אתר ה- The California Department of Public Health